זאבי נ' יוסף ישורון ושות' - עורכי דין ונוטריון ואח'

החלטה

בקשה לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות.

1. מדובר בהליך שנפתח בדרך של הגשת שטרות לביצוע בלשכת ההוצל"פ: 13 שטרות ע"ס 10,000 ₪ כ"א, שזמני פירעונם מדי 28 לחודש החל מינואר 2009 ועד ינואר 2010, ונמשכו מחשבונה של חברת יוסף ישורון ושו"ת. משהוגשה התנגדות וההליך הועבר לביהמ"ש, הודיע התובע כי הוא נכון למתן רשות להתגונן בכפוף לכך שיותר לו לתקן כתב תביעתו (הבקשה לביצוע שטר). בהתאם, התקבלה ההתנגדות בהחלטת רשם מיום 30.8.10 וניתנה הנחייה להגשת כתבי טענות מתוקנים.

2. ניתן ללמוד על המחלוקות מכתב התביעה המתוקן ומן ההתנגדות המפורטת שהוגשה. אדרש למספר עובדות וטענות שברקע הסכסוך לשם ההבנה .

3. מדובר למעשה במחלוקות שבין עורכי דין שותפים לשעבר, שניהלו השותפות באמצעות חברת עורכי דין, ונפרדה דרכם.

השותפות נוצרה באמצעות מספר הסכמים. תחילה, ב 13.9.06 נכרת הסכם בין התובע לבין נתבעים 2 ו- 3 (להלן בהתאמה "אורן" ו"שחר"). בהסכם (שיכונה להלן "הסכם הייסוד" ועליו חתומים אורן, שחר והתובע) מופיעה תניית בוררות בסעיף 18 להסכם בזו הלשון (הדגשה לא במקור):

"סכסוכים וחילוקי דעות בין הצדדים בקשר להסכם זה, פירושו, ביצועו הפרתו וכן בקשר לפירוקה של השותפות, פרישתו או פטירתו של שותף, יובאו להכרעתו של בורר דן יחיד שיתמנה על ידי הצדדים תוך הסכמה הדדית.

הבורר יהיה מחויב לדון ולהכריע על פי הדין המהותי בלבד, אך לא יהיה כפוף לסדרי דין או לדיני ראיות. החלטות, צוי ביניים ופסקי דין של הבורר ינומקו.

לא הושגה הסכמה בדבר אישיותו של הבורר תוך 30 יום מיום שביקש אחד הצדדים (שותף או מנהל עזבון) למנותו, ימונה הבורר על ידי ראש לשכת עוה"ד בישראל ודי בפניית אחד הצדדים אל נשיא הלשכה על מנת שזה יהיה המוסמך לעניין המינוי.

על פסק הבורר ניתן יהיה לערער בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הבוררות. הערעור ישמע בפני בורר דן יחיד נוסף ואחר שימונה על פי הוראות סעיף הבוררות בהסכם זה. לפנייה לראש לשכת עוה"ד בענין קביעת בורר לערעור, יצורף כתב הערעור.

סעיף זה מהווה שטר בוררין בין השותפים, לרבות עזבונו של כל אחד מהם, וחתימת השותפים על הסכם זה כמוה כחתימה על שטר בוררין והתחייבות להתדיין בפני הבורר עם השותפים/עם עזבונו של מי מהם."

4. בהסכם הייסוד צוין כי ברצון הצדדים לשתף פעולה כעורכי דין והם הצטרפו למשרד עו"ד שיתנהל כשותפות וישא את השם יוסף ישורון ושות' – משרד עו"ד. על פי ההסכם אמורה השותפות להתחיל פעולתה ב 15.10.06 ותנאי מתלה לתחילת כניסת השותפות לתוקף הינו חתימת השותפים עם עו"ד יוסף ישורון על הסכם שותפות במשרד יוסף ישורון ושות', על פי הנוסח שצורף כנספח א' להסכם הייסוד. אותו נספח א' (שיכונה להלן ככזה) הנו הסכם חתום ע"י הצדדים להסכם הייסוד (אורן, שחר והתובע) וע"י עו"ד יוסף ישורון, ואף הוא מיום 13.9.06.

5. בפתח ההסכם נספח א' צוין כי השותפים המצטרפים (שחר, אורן והתובע) מעוניינים לפעול במשותף במסגרת חברת עורכי דין שתוקם על ידם ותקרא יוסף ישורון ושות' ולצורך זה חותמים השותפים המצטרפים על הסכם שכירות לגבי המשרד בו פעל עו"ד יוסף ישורון מאז 1961, כאשר בשנת 1975 הקים האחרון שותפות רשומה בשם יוסף ישורון ושות', עו"ד. וכאשר המשרד הושכר לאותה שותפות רשומה על ידי בעלת המשרד חב' שלומית בע"מ, ועו"ד ישורון הינו בעל הציוד, הספריה והריהוט שבמשרד.

6. סעיף 2 להסכם נספח א' קובע שעד 15.10.06 תוקם על ידי ארבעת הצדדים החתומים עליו חברה חדשה שתקרא יוסף ישורון ושות' – חברת עו"ד. הרכב בעלי מניותיה וחלקם הינו: יוסף ישורון 1% ו 3 הצדדים האחרים 33% כל אחד. בהסכם ניתנה הסכמתו של עו"ד ישורון לשימוש בשם שנבחר. בסעיף 3 צוין כי החברה תוסיף לפעול תחת אותו שם, גם אם עו"ד ישורון יעביר מניותיו בחברה ובלבד שהאחרון יקבל מן החברה חלקו בהכנסותיה וכל עוד יגיעו לו לפי הסכם זה, ובלבד שהמשרד יהא מושכר לחברה או לשותפות שתישא את שמה או את השם יוסף ישורון ושות' במשך תקופת שנתיים לפחות. בסעיף 5 נקבע כי עו"ד ישורון יעמיד לרשות החברה את תכולת המשרד המפורטת בתמורה לדמי שימוש חודשיים ועל פי מנגנון שנקבע. עוד נקבע שכנספח לאותו הסכם נספח א' מצורפת רשימה של תיקים ונושאים פעילים של עו"ד ישורון כשבצידו של כל נושא מצוין מה חלקו של ישורון ומה חלקם שם השותפים המצטרפים. אין צורך שאמנה את כל הנחיות הסכם הייסוד וההסכם נספח א'. אציין כי כמוסמכי החתימה של החברה נקבעו התובע, אורן ושחר, וכי סעיף 21 לאותו הסכם קבע אף הוא תניית בוררות עליו חתומים ארבעת הצדדים (עו"ד ישורון, אורן שחר והתובע) בזו הלשון:

"בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים יפסוק בורר שיתמנה בהסכמה משותפת ובהעדר הסכמה – על ידי יו"ר לשכת עוה"ד בחיפה. ההוראה שבסעיף זה דינה כשטר בוררין".

סעיף 22 לאותו הסכם קבע כי בכל מקרה בו נזכרת החברה בהסכם, הכוונה תהא גם לשותפים המצטרפים עצמם (אורן, שחר והתובע) ו/או לשותפות (ככל שהשותפים המצטרפים יבקשו לפעול במסגרת כזו).

7. הנספח הראשון להסכם נספח א' הינו הסכם שכירות בין החברה שהשכירה המשרד לשותפות יוסף ישורון ושות' לבין החברה בהקמה – י. ישורון ושות' – עו"ד. ההסכם הנ"ל חתום על ידי אותה חברה משכירה מחד, ועל ידי ארבעת הצדדים להסכם נספח א'.

8. בהמשך הדרך באו התובע אורן ושחר לכלל הסכמה לצרף כשותף נוסף את הנתבע 4 עו"ד דן סביון (להלן "דן"). התובע מציין כי הוא שהתעקש על צירופו של דן.

ב 20.5.07 נחתם הסכם שותפות בין התובע אורן שחר ודן. נספחים לאותו הסכם היו הסכם הייסוד ונספח א'. בסעיף 4 להסכם מ 20.5.07 צוין כי דן הצטרף למשרד עורכי הדין שיוסיף להתנהל כשותפות וישא את השם יוסף ישורון ושות' – משרד עו"ד ונוטריון. דן הצהיר כי בחתימתו על ההסכם הוא מאמץ את הסכם השותפות והחלטות דירקטוריון החברה כאילו נחתמו על ידו מלכתחילה ואף שהוא מאמץ את ההסכם עם עו"ד ישורון מיום 13.9.06, כאילו נחתם על ידו מלכתחילה. אם כן, אף ביחס לדן וביחסי התובע מולו חלות תניות הבוררות שנמנו לעיל, ממש כמו עם אורן ושחר. בסעיף 9 סוכם על חלקי השותפים על דרך של הקצאת מניות כך שלאחר ההקצאה יהיו לעו"ד ישורון 1% ממניות החברה ואילו לתובע, אורן, שחר ודן 24.75% כל אחד. עוד צוין שבמקרה שבו מניית עו"ד ישורון תועבר ליתר השותפים תחולק אותה מנייה על פי חלקם היחסי בהון המניות בעת החלוקה.

9. מן המכלול עולה לכאורה – וזה אכן הילוכו של התובע עצמו בכתב התביעה ואף בטיעוניו בישיבה שהתקיימה - כי השותפות נכרתה למעשה בין ארבעה: התובע, אורן, שחר ודן. לעו"ד ישורון הוקצה אחוז אחד בשותפות בגין מוניטין של משרד ותיק ושימוש בשם, והוסדר מנגנון תשלום דמי השכירות והשימוש בציוד המשרד ובספריה.