וש"מ מעשיהו, יו"ר ש' יוסף בן חמו:החלטה בעניין גלעד שמן נ' מדינת ישראל

בפנינו עתירת אסיר עולם שעונשו נקצב ל-36 שנה לשחרור מוקדם.

ככלל, וועדת שחרורים מיוחדת חלות עליה כל ההוראות המתייחסות לוועדת שחרורים רגילה כך שהסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים רגילה לגבי אסיר, נתונות גם לוועדת שחרורים מיוחדת בבואה לדון בעניינו של אסיר עולם שעונשו נקצב (סעיף 35 לחוק שחרור ממאסר על תנאי). מעבר להוראות הכלליות הנ"ל חלות על וש"מ הוראות מיוחדות בקשר לאסיר עולם, אלה המנויות בסעיפים 5 ו-10(ב) לחוק. עפ"י סעיף 5 לחוק, שחרור אסיר עולם מותנה בשני תנאים מצטברים, על הוועדה להשתכנע כי הוא ראוי לשחרור וששחרורו אינו מסכן את הציבור.

הנטל לביסוס ההצדקה לשחרור על תנאי מוטל על האסיר, עליו לשכנע את הוועדה כי שני התנאים האמורים, במצטבר מתקיימים בעניינו.

סעיף 10(ב) קובע כי בבואה להחליט בעניין שחרור על תנאי של אסיר עולם, וש"מ תשקול נוסף על שיקולים אחרים המנויים בחוק זה, האם חל באסיר שינוי "בולט וממשי" מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

ביום 8.4.2019 התכנסה הוועדה ודנה בעניינו של האסיר כאשר בפני הוועדה הונחו חוות הדעת השונות, עמדת גורמי טיפול, עו"ס, חוות דעת פסיכודיאגנוסטית, אלמ"ב, רש"א ועוד.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים ולאחר שהתברר שהאסיר עבר כברת דרך טיפולית משמעותית שבחלק האחרון שלה כללה גם שיקום קבוצתי, סברה הוועדה שאין מקום לדון בעניינו של האסיר ולשקול להורות על שחרורו מבלי שיעבור גם טיפול פרטני.

לפיכך הוחלט על דחיית הדיון על מנת לבדוק אפשרות של שילוב בשיקום פרטני ולצורך כל החליטה הוועדה גם שלצורך השיקום הפרטני יבוטל התנאי של ערב צמוד, כמו כן נדחה הדיון גם כדי לאפשר הגשת תצהיר נפגעי העבירה כמתחייב על פי חוק זכויות לנפגעי העבירה.

כמו כן, נתנה הוראה להגשת חוות דעת משלימות לקראת הדיון. צוין בהחלטה כי אין בהחלטה לכבול את באי כוח הצדדים בטענותיהם והוועדה תחליט על פי שיקול דעתה וכן ניתנה הוראה לבדוק אבחון נוסף בשל העובדה שהאבחון שהונח בפני הוועדה נערך שנתיים לפני התכנסותה, ואכן הוגש דו"ח סוציאלי מעודכן, חוות דעת של רש"א בעניין הערכת התאמה מעודכנת, אבחון פסיכולוגי מעודכן שנערך ביום 23.3.2020, מכתב של הוסטל "מפתחות", חוות דעת של וועדת אלמ"ב ועמדת משטרת ישראל.

לפני ואחרי הכל השאלה המרכזית והמהותית שעל הוועדה לשקול בבואה להחליט האם להורות על שחרור מוקדם אם לאו, היא שאלת המסוכנות.

אין מחלוקת שהאסיר עבר כברת דרך טיפולית משמעותית הכוללת טיפול ושיקום קבוצתי ובשיקום פרטני. אין גם מחלוקת שכלל התנהלותו של האסיר בתוך כותלי הכלא ללא חריגות, הינה חיובית.