וקנין נ' בעלת מכללת נתיב

1.         עניינו בתביעה כספית על סך 4,780 ש"ח לשם קבלת שכר הלימוד ששילם התובע לנתבעת בגין קורס חשבי שכר בסך 2,000 ש"ח, וכן הוצאות ופיצויים.

2.         התובע נרשם והחל ללמוד בקורס חשבי שכר במכללה הנתבעת. הוא טוען כי באחד מן השיעורים הוא סולק מהמכללה על ידי מנהלת הנתבעת, גברת בוצין, ולכן הוא עותר לקבל את כספו בחזרה וכן פיצוי כספי.

3.         הנתבעת טוענת כי התובע היה בעייתי במובן זה שהפריע למהלך הלימודים בשיעורים, שאל שאלות לא רלוונטיות, עיכב את התקדמות וקצב הלימודים בכיתה, הפריע ליתר התלמידים בכיתה, התווכח עם המורה וכן עם התלמידים הנוספים, עד כדי כך שהתלמידים בכיתה יצאו מהשיעור והודיעו למזכירה במכללה שאם התובע לא ייצא מהכיתה הם יפרשו מהלימודים.

4.         הנתבעת טוענת כי הנתבע הפריע בכוונה למהלך הלימודים כי ככל הנראה התחרט ורצה להפסיק את הלימודים ורצה לקבל כספו בחזרה.

5.         היום התקיים דיון בפניי בו נשמעו עדותו של התובע, עדות המורה מר ב.ג., המזכירה של המכללה גברת ימית באגו, ואת עדותה של הנתבעת.

            הנתבעת אף הציגה עצומה חתומה על ידי 7 תלמידים מהכיתה לחזק טענותיה.

6.         לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שוכנעתי כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי לימודיו במכללה הופסקו על ידי הנתבעת באופן המזכה אותו בהחזר כספי או בפיצוי כלשהו.

7.         הוכח מהעדויות, גם מעדותו של עד התביעה שהוזמן על ידי התובע, מר ג.ב., כי התובע אכן הפריע לשיעורים על ידי ויכוחים ושאלות לא רלוונטיות שאינם נוגעים לנושאי הלימודים, דבר שעיכב את קצב התקדמות הלימודים בצורה מהותית, התיש את המורה, והעכיר את האווירה בכיתה.

            אני מאמינה למורה מר ב. כי התובע מסר באוזניו כי הוא עושה כן כדי לאלץ את המכללה להפסיק את לימודיו ולהחזיר לו את כספו. התובע ידע ככל הנראה כי אם הוא יפסיק את לימודיו מיוזמתו הוא לא יקבל כספו בחזרה, ולכן אני מאמינה לנתבעת כי התובע ככל הנראה נהג בצורה לא ראויה בכיתה והפריע בכוונה למהלך הלימודים כדי לאלץ את הנתבעת לסלק אותו מן המכללה, וחבל שהוא בחר בדרך זו.

8.         גם לאחר כל מעשיו של התובע, כפי שתואר בעדויות, לא הוכח כי התובע סולק סופית מן הלימודים, אלא שהוא סולק מן המכללה באותו יום שבו "הגזים" הוא בהתנהגותו והתנגד לפתיחת החלון בטענה לרעשים מבחוץ וגם התנגד לעבור מקום בכיתה כדי להתקרב למורה ולשמוע אותו יותר טוב.

            הויכוחים בעניין פעוט זה הפריעו ללימודים עד כדי שהתלמידים יצאו מהכיתה והתלוננו בפני המזכירה שאם התובע לא ייצא מהכיתה הם יפרשו מהלימודים.

            הדבר היה כה חמור עד כדי שהמורה עצמו יצא מן הכיתה והודיע למזכירה שאין ביכולתו להמשיך וללמד את הכיתה בגלל התנהגותו של התובע.

9.         התובע חזר לאחר שבוע וביקש לקבל אישור בכתב על כך שלימודיו הופסקו על ידי הנתבעת, אך המזכירה הודיעה לו כי לימודיו לא הופסקו על ידי הנתבעת וכי הוא יכול לחזור ללימודים בכל רגע בתנאי שלא יפריע למהלך הלימודים.

10.        לפיכך, מכל האמור לעיל עולה כי על אף התנהגותו ומעשיו של התובע, לימודיו לא הופסקו על ידי הנתבעת, וגם אם אכן הופסקו לימודיו על ידי הנתבעת, ספק בנסיבות העניין אם הוא היה זכאי להחזר או לפיצוי כלשהו בגין כך.

11.        לסיכום, התביעה נדחית.

על התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 400 ש"ח.

12.        המורה ג.ב. זומן כעד תביעה מטעם התובע, לפיכך אני מחייבת את התובע לשלם לו הוצאות ושכר בטלה על סך של 300 ש"ח נוסף להוצאות שבסעיף 11 דלעיל.

ניתן היום,  ט"ו סיון תש"ע, 28 מאי 2010, בהעדר הצדדים.