תו"ב
בית משפט השלום בית שמש
|
21700-05-10
05/08/2012
|
בפני השופט:
ירון מינטקביץ
|
- נגד - |
התובע:
ועדה מקומית מטה יהודה
|
הנתבע:
1. ציון ארד 2. צלה ארד
|
|
החלטה
בפני בקשה להזמנת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות ביחס לשני הנאשמים, וזאת כהכנה לבקשה להמרת קנס במאסר, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.
ביום 3.7.12, גזרתי על שני הנאשמים, במסגרת הסדר טיעון, קנס בסך 50,000 ₪ או חודשיים מאסר לכל אחד מהם. עתה בפני בקשה מטעם הנאשמים, להמיר הקנס במאסר ולהורות על קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות, על מנת לבחון האפשרות כי ירצו המאסר בדרך זו.
דין הבקשה להדחות.
בעת שגזרתי דינם של הנאשמים, התייחסתי לכך שמדובר בהסדר מקל, אך לנוכח נימוקי הצדדים אותם שמעתי, אישרתי אותו וגזרתי על הנאשמים את העונשים המוסכמים, אשר כללו, בין היתר, קנס בסך 50,000 ₪ לכל אחד משני הנאשמים. כמו כן קבעתי, כי אם לא ישולם הקנס ירצו הנאשמים חודשיים מאסר כנגד הקנס.
אכן, מהבחינה המשפטית, קיימת אפשרות לרצות מאסר המוטל כנגד קנס, בדרך של עבודות שירות (ר' ע"פ 1100/91). עם זאת, נקבע שם, כי הדבר יעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד (ר' סע' 17 לפסק הדין בע"פ 1100/91 וכן ע"פ (באר שבע) 4082/07).
בקביעת משך המאסר אותו ירצו הנאשמים כנגד הקנס, כוונתי היתה כי הנאשמים ירצו הנאשמים מאסר ממש, אם לא ישלמו הקנס. כפי שצוין למעלה, זוהי ברירת המחדל בהטלת מאסר כנגד קנס ולוּ היתה כוונתי לסטות ממנה, הייתי מציין הדבר במפורש בגזר הדין. אינני סבור, כי חודשיים מאסר בעבודות שירות, שקולים כנגד קנס בגובה 50,000 ₪.
הנאשמים הגיעו להסדר הטעון עם המאשימה, בידעם מהן יכולותיהם הכלכליות ובאיזה קנס הם יכולים לעמוד. אציין, כי אני רחוק מלהשתכנע שהנאשמים, אשר בבעלותם בית פרטי בישוב אבן ספיר, אינם יכולים לעמוד בתשלום הקנס. במיוחד הדברים אמורים לנוכח הסכמת המאשימה לחלק הקנס ל 40 תשלומים, קרי תשלום חודשי של 1,250 ₪ לכל אחד מהנאשמים.
כן אציין, כי אחד הנימוקים להסדר היה מצבו הבריאותי של נאשם מס' 1. אני מתקשה ליישב הבקשה לריצוי העונש בעבודות שירות עם הטענות אותן שמעתי בדבר מצבו הבריאותי.
לנוכח האמור לעיל, אינני רואה מקום לאפשר לנאשמים לרצות המאסר בדרך של עבודות שירות. משכך, אינני רואה הצדקה לקבל חוות דעת של ממונה עבודות שירות.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.