ועדה מקומית לתכנון מנשה אלונה נ' אבו שרקיה

החלטה

עם תום פרשת התביעה, טען ב"כ הנאשמת כי המאשימה לא הוכיחה ולו לכאורה העבירות המיוחסות לה ולפיכך עתר לזכותה מן העבירות המיוחסות לה.

אין מחלוקת כי בתאריך 2.1.05 הוגש נגד הנאשמת כתב אישום מתוקן (תיק עמ"ק 1/05) בגדרו הואשמה בעבירה של בניה ושימוש ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145 ו – 204 (א)(ב) ו – 208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע העבירות שיוחסו לה. בית המשפט גזר לה עונש של קנס בסך 30,000 ₪. כן חייב אותה לחתום על התחייבות כספית בסך 15,000 ₪ להימנע בתוך 3 שנים מיום מתן גזה"ד מלעבור עבירה בניגוד לסעיף 210 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965. כן חייב אותה ביהמ"ש להרוס את המבנה נשוא האישום כמצבו ביום ההריסה בתוך 15 ח' מיום מתן גזה"ד.

ביהמ"ש קבע כי אם הנאשמת לא תהרוס את המבנה, תהא הוועדה המקומית לתכנון ובניה אלונה רשאית להרוס את המבנה בתוך 3 ח' מתום התקופה ולחייב את הנאשמת בהוצאות ההריסה.

אין מחלוקת שהנאשמת הפרה את צו ביהמ"ש בכך שלא הרסה את המבנה.

בפרשת התביעה נשמעה עדותו של מר רן נימצן המשמש כמפקח ביחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים. הלה העיד בפרשת התביעה כי מדובר על קרקע חקלאית, וכי הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של בניה ללא היתר. חרף העובדה כי הנאשמת נצטוותה להרוס את המבנה, היא לא עשתה כן, שכן לדבריו, בתאריך 3.9.08 הוא ביקר במבנה וגילה כי המבנה לא נהרס ובפועל הוא משמש למגורים.

העד העיד עוד כי בבדיקה שערך עובר להגשת כתב האישום, הוא מצא כי הקרקע היא קרקע חקלאית מוכרזת וכי אין למבנה היתר כדין. לדברי העד, הוא לא הסתפק בתיעוד המוכיח את קיומו של המבנה, אלא פעל להזמנתה של הנאשמת לחקירה. לדבריו, עורך דין יצר עמו קשר והוא נעתר לבקשתו ושינה את המקום אליו זומנה הנאשמת לחקירה. חרף פנייתו של עורך הדין לא התייצבה הנאשמת לחקירה.

בחקירה הנגדית השיב העד כי הוא מכיר את המבנה נשוא תיק זה היטב משום שטיפל במבנה עוד עם בנייתו מן היסודות.

עדותו של העד, מר נימצן, מספקת ומעבירה את נטל הבאת הראיות על כתפי ב"כ הנאשמת שכן עדותו בפני ביהמ"ש מוכיחה כי המדובר במבנה נשוא תיק עמ"ק 1/05 שהריסתו הוטלה על כתפי הנאשמת, ומשלא ביצעה זאת בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין, הרי שהיא הפרה את הוראות גזר הדין אותן נצטוותה לבצע.

אין מחלוקת כי הנאשמת הורשעה בביצוע עבירה של בניה ללא היתר בתיק עמ"ק 1/05.

בגזר דינו של בית המשפט בתיק עמ"ק 1/05, נקבע כי הנאשמת הורשעה בעבירת הבניה הבלתי חוקית.

טענתו של הסנגור ולפיה לנאשמת אין כל זיקה לנכס וכי חטאה הוא בכך ששמה השתרבב לבקשה למתן היתר מהיותה בעלים של הקרקע, אינה מתיישבת עם פסק דינו של ביהמ"ש בתיק עמ"ק 1/05, ובוודאי שלא עם הוראת ביהמ"ש בגזר הדין, ולפיה הנאשמת אחראית לנכס וכי עליה להרוס את המבנה במידה ולא יוצא לו היתר כדין.

טענותיו של הסנגור אכן אינן מתיישבות עם טיעוניו המשפטיים בתיק עמ"ק 1/05, שם טען הסנגור כי הנאשמת הגישה תוכנית מפורטת למבנה.

סוף דבר – הנני דוחה את טענתו של הסנגור ולפיה הנאשמת אינה מחויבת להשיב על האשמה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

החלטה

נקבע לשמיעת פרשת ההגנה 13.1.11 בשעה 09:00.

ב"כ הנאשם ידאג להתייצבות הנאשמת ועדי ההגנה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.