ועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' רימון

החלטה

1.ביום 21.8.13 נעתר בית משפט זה (כב' השופטת ר. סגל – מוהר) לבקשה במעמד צד אחד, למתן צו הפסקה שיפוטי וצו למניעת פעולות ואיסור שימוש, בהתאם לסעיפים 239 ו- 246 (בהתאמה) לחוק התכנון והבנייה התשנ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

2.בגדר בקשתה לצו הפסקה שיפוטי ואיסור פעולות, עתרה המבקשת, הועדה המקומית לתכנון ובנייה השומרון (להלן: "הועדה" או "המבקשת"), למתן צו להפסיק לאלתר את עבודות הבנייה המבוצעות ללא היתר בגוש 10105 חלקות 118 עד 125 מאדמות פרדס חנה – בחלק ממתחם ששימש בית הספר החקלאי פרדס חנה- עד לסגירתו. בבקשתה טענה המבקשת, כי תקופה קצרה לפני הגשת הבקשה, המשיבה- עמותת רימון לחינוך אנטרופוסופי (להלן: "העמותה" או "המשיבה"), ביצעה עבודת שיפוץ במבנה הפנימייה לרבות עבודות בקירות החיצוניים במבנה, בכך שנפתחו דלתות גישה לכיתות שהוכנו בתוך המבנה, עבודות שיפוץ במבנה חדר האוכל שנועדו להכשירו לשימוש כבית ספר המחולק לכיתות, ביצוע עבודות שיפוץ במבנה הפנימייה, לרבות שינויים בקירות החיצוניים, לצורך הכשרתו לשמש כבית ספר וביצוע עבודות הכנה וטפסנות לצורך יצירת שבילים במקום.

3.כמו כן, עתרה המבקשת בבקשתה הנ"ל למתן צו על פי סעיף 246 לחוק, לפיו יינתן צו להפסיק את השימוש שבכוונת המשיבה לעשות במבנה.

4.כאמור, ביום 21.8.13 ניתנה ההחלטה בגדרה ניתן צו במעמד צד אחד. ביום 26.8.2013 עתרה המשיבה – העמותה אשר מעידה על עצמה כי היא עמותה רשומה המנהלת בית ספר אנטרופוסופי מזה 6 שנים (ואשר עד היום נוהל במקום אחר), לבטל את הצווים לאלתר, זאת נוכח שנת הלימודים שאמורה להיפתח למחרת - ביום 27.8.13.

5.קבעתי דיון ליום 27.8.13 בשעה 8:00 בבוקר, אליו התייצבו המבקשת, המפקח מטעמה, נציגי המשיבה והעד שלמה ממן מטעמה.

6.יצוין, כי נציג המבקשת נחקר ארוכות ולאחר שמיעת העדים, סיכמו הצדדים טענותיהם בעל- פה.

7.בשל דחיפות העניין ועל מנת להבהיר לתלמידים שנרשמו ללימודים בבית הספר, 180 במספר, ולהוריהם אם הצו שניתן במעמד צד אחד יישאר על כנו, קבעתי כי החלטתי תינתן היום ולהלן הכרעתי;

עיקר טענות הצדדים

8.בקצירת האומר, טוענת המבקשת כי מדובר בשני מבנים אשר שימשו בעבר כמבנה פנימייה וחדר אוכל בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. לטענת המבקשת כפי שהדברים עולים מבקשתה ומתצהיר מר יצחק סופר- המפקח מטעמה, מביקורים שערך ביום 30.7.13 וביום 6.8.13, מצא כי בוצעו העבודות עליהן עמדתי לעיל, הכל ללא היתר בנייה. בנוסף, נטען בבקשה כי השימוש שעתידה המשיבה לעשות במבנים מהווה "שימוש חורג", זאת מאחר ועל פי היתרי בנייה הנוגעים לשני המבנים, עסקינן במבנים המיועדים לחדר אוכל ופנימייה.

9.בתצהירו התומך בבקשת המבקשת, טען מר סופר כי הצו דרוש "כדי להפסיק את עבודות הבנייה והשימוש האסורים, כדי למנוע המשכן, כדי למנוע סיומן, כדי למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח בכדי למנוע ביצוע המשך עבירה" (ראו סעיף 5 (א) לתצהיר).

10.המשיבה מלאה טענות כרימון והיא טוענת, בין היתר, כי הגשת הבקשה לוקה בחוסר תום לב ושיהוי ניכר, באי מידתיות והותרת הצו כל כנו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך ל- 180 תלמידים שמוצאים עצמם ללא מסגרת חינוכית ערב פתיחת שנת הלימודים.

11.אלה הן טענות המשיבה בבקשתה ובטיעוני בא כוחה בפניי:

א.הבקשה הוגשה ע"י היועץ המשפטי לממשלה למרות שאינו מוסמך על פי סעיף 246 להגיש בקשה מן הסוג הנדון.

ב.מדובר בשני מבנים ששכרה המשיבה לצורך הקמת בית ספר בן 8 כיתות ושירותים נלווים, כאשר בשני המבנים הנ"ל, מבנה הפנימייה ומבנה חדר האוכל, שהיו בעבר חלק מבית הספר החקלאי בפרדס חנה נעשו עבודות שיפוצים בהשקעה של כ- 2 מיליון ₪, כאשר עבודת הכפיים נעשתה בעיקרה ע"י הורי התלמידים.

ג.המדובר בבקשה הלוקה בשיהוי רב, שכן ידוע היה למבקשת עוד לפני מספר חודשים, כי בכוונת המשיבה לפתוח במקום בית ספר, כפי שעולה ממכתב המבקשת מיום 3.4.13; והמפקח מטעם המבקשת ידע על העבודות לכל הפחות ביום המצאת צו ההפסקה המנהלי.

ד.המשיבה לא ידעה כי היא זקוקה להיתרי בנייה לצורך ביצוע עבודות השיפוצים והכשרת המבנים כדי לשמש כבית ספר ומשהחלה לבצע עבודות השיפוץ, התקבל בידה צו הפסקה מנהלי שהוציאה המבקשת; או אז, הבינה המשיבה כי עליה להגיש בקשה להיתר בנייה, אולם בקשה זו לא הוגשה נוכח חופשה מרוכזת אליה יצאה המבקשת ביום 11.8.13 ואשר אמורה להימשך עד ליום 27.8.13.

ה.צו ההפסקה השיפוטי לא נועד לעצור עבודות, שכן אלה בוצעו, השבילים נוצקו בטרם קבלת הצו וכל עבודות השיפוץ תמו.

ו.המשיבה טוענת כי אין כל נימוק להותרת הצו על כנו, במיוחד נכונים הדברים לגבי צו למניעת פעולות הלוקה בשיהוי ניכר , אינו מידתי, לוקה בחוסר תום לב וגורם נזק בלתי הפיך ל- 180 תלמידים שאמורים היו לפתוח את שנת הלימודים היום, 27.8.13.

צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות - הפן הנורמטיבי