תו"ב
בית משפט השלום עכו
|
49220-09-12
13/05/2013
|
בפני השופט:
רונית בש
|
- נגד - |
התובע:
ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים
|
הנתבע:
1. סאמר חושאן 2. קאסם חושאן
|
החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין |
החלטה
הריני להורות בדבר הפרדת הדיון בין הנאשמים בתיק זה, נוכח העובדה שנאשם מס' 2 הודה בעובדות וגזר דינו צפוי להינתן היום, ואילו נאשם מס' 1 לא הודה בעובדות. משכך, הריני להורות בדבר מחיקת נאשם מס' 1 מכתב האישום בשלב של טרם הקראה.
נאשם מס' 2 ימציא החלטה זו לנאשם מס' 1.
ניתנה והודעה היום ד' סיון תשע"ג, 13/05/2013 במעמד הנוכחים.
כב' השופטת רונית בש
סגנית נשיא
הכרעת דין נגד נאשם מס' 2
נאשם מס' 2 הודה בעובדות שבכתב האישום.
לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של שימוש חורג ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.
ניתנה והודעה היום ד' סיון תשע"ג, 13/05/2013 במעמד הנוכחים.
כב' השופטת רונית בש
סגנית נשיא
גזר דין נגד נאשם מס' 2
נאשם מס' 2 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירה של שימוש חורג במקרקעין, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.
הנאשם הורשע בביצוע עבירה, אשר יש להתייחס אליה בחומרה, הן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל והן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה הפוגעת במערך התכנוני של מדינת ישראל. שני הערכים הנ"ל הינם הערכים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירה במקרה שבפנינו.
ודוק: עסקינן בשימוש מסחרי, שעניינו הפעלת חנויות, זאת בקומת עמודים סגורה המיועדת למגורים, בשטח של כ-325 מ"ר.
האמור לעיל מוסיף נופך של חומרה לנסיבותיו של תיק זה, על רקע העובדה שבצד ביצוע העבירה קיים גם פן כלכלי-רווחי. יובהר, כי מטיעוני הנאשם בפניי עולה, כי הנאשם משכיר את החנויות הנ"ל (4 חנויות) לצדדים שלישיים.
עם זאת, לטובת הנאשם יש לציין כי הנאשם לא ישב ב"חיבוק ידיים" וכי עסקינן בנאשם אשר פעל בכל מאודו לצורך קבלת היתר לשימוש החורג במקרקעין, לשימוש המסחרי במקרקעין שייעודם למגורים.
ודוק: בסופו של יום ניתן היתר כדין המכשיר את השימוש החורג הנ"ל, זאת בחודש מרץ 2013.
מתחם הענישה ההולם במקרה שבפנינו כולל בחובו רכיב של קנס, אשר ייתן את הדעת לטעמים לחומרא הנעוצים בעובדה שעסקינן בשימוש חורג במקרקעין לצורך מסחרי במשך תקופה של כשנה ללא היתר כדין, וכן לטעמים לקולא הנעוצים בעיקרם בכך שבסופו של דבר ניתן היתר כדין המכשיר את השימוש הנ"ל. בצד הקנס הכספי, תוטל על הנאשם התחייבות כספית.
לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:
לתשלום קנס בסך 42,000 ש"ח או 210 ימי מאסר תמורתו.