ועדה לתכנון ובנייה אבו בסמה נ' אבו כף

החלטה

במסגרת הבקשה והתצהיר הנלווה שבפניי, טוען המבקש כי איחר בתשלום אחד משיעורי הקנסות שהוטלו עליו במסגרת גזר הדין, וזאת על רקע חג הקורבן שחל בינתיים. נוכח זאת, עתר המבקש לכך שביהמ"ש יאשר לו לשלם את הקנס באיחור "על מנת לבטל תוספת פיגורים".

בתגובת המשיבה, מיום 20.11.2013, צוין כי המבקש שילם את שיעור הקנס הראשון בלבד, ומשכך, ובהתאם לאשר נקבע בגזר הדין, "עומדת כלל יתרת הקנס לפירעון מיידי". הגם שכך, נוכח הנסיבות שפירט המבקש, הסכימה המשיבה, "לפנים משורת הדין", כהגדרתה, כי המבקש ימשיך לשאת בשיעורי הקנס שהושתו עליו, וזאת "תוך התניה כי התשלומים בעבור החודשים אוקטובר-נובמבר 2013 ישולמו בתשלום אחד בסך 960 ₪".

הלכה למעשה. חרף ניסוחה של הבקשה, תוכנה מלמד כי המבקש עותר לכך שבית המשפט יערוך שינוי בגזר הדין שניתן בעניינו, אחר שבית המשפט "קם מכיסאו".

ויודגש. אילו הייתה הבקשה סבה אחר ביטול תוספת פיגורים, כניסוח הבקשה, כי אז נוכח הוראת סעיף 69(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בית המשפט אשר הטיל את הקנס, היה מוסמך להורות על ביטול תוספת הפיגורים. ואולם, בכל הנוגע לדחיית מועד תשלום הקנס או פריסתו מחדש לתשלומים, אין הוראה דומה (להרחבה, ראה פסה"ד בת.פ. (שלום-נצרת) 3695/03 מדינת ישראל נ' ג'פרי, תק-של 2007(1), 803. להלן: "פרשת ג'פרי").

בנדון דידן, חפץ המבקש, הלכה למעשה, כי ביהמ"ש יאפשר לו דחיית תשלום אחד משיעורי הקנס, אחר שלא עמד בתשלום השיעור השני, וזאת מן הטעמים הכלולים בבקשתו. ייאמר על אתר, איני מוצא מקום לאבחן בין המקרה הנדון לבין מקרה בו מבקש נאשם להורות על פריסה מחודשת של יתרת הקנס למספר שיעורים גדול יותר מזה אשר נקבע בגזר הדין. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי בשני סוגי המקרים מתבקש שינוי ביחס למועד התשלום, ומאחר שבית המשפט כבר סיים מלאכתו, על פניו אין בידו להושיע.

לכאורה, תרופתו של המבקש, לא בהכרח במקרה דנא, כפי שנקבע בפרשת ג'פרי, תהא על דרך של פנייה למרכז לגביית קנסות ואגרות, בהתאם לסמכות הקנויה להם בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

על רקע האמור, שקלתי, אפוא, האם למשוך ידי ממתן החלטה בבקשה. ואולם, נוכח הסכמתה המותנית של המשיבה, אשר ברוב הגינותה נכונה לרפא העדר תשלום בודד "תוך התניה כי התשלומים בעבור החודשים אוקטובר-נובמבר 2013 ישולמו בתשלום אחד בסך 960 ₪", ואחר זאת ימשיך המבקש בהמשך תשלומי הקנס כסדרם - מצאתי כי יש מקום לאמץ עמדתה.

לאור האמור, כהסכמתה המותנית של המשיבה, אני מורה כי עד ליום 15.11.2013 ישלם המבקש סך של 960 ₪ בגין החודשים אוקטובר-נובמבר 2013, ולאחר מכן ימשיך לשלם יתר התשלומים כסדרם, כפי שנקבע בגזר הדין מיום 2.7.2013.

למען הסר ספק, ככל שהמבקש לא ישלם את הסך האמור (960 ₪) עד למועד הנקוב לעיל, או ככל שלא יעמוד בתשלום אחד מן השיעורים העוקבים, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.