החלטה
1.בפני בקשה להורות על הפחתת סכום הערבון שנקבע שעל המבקש להפקיד במסגרת ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 2.5.11.
2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי להיעתר לבקשה ולהפחית את סכום הערבון לסך של 6,000 ₪ מהנימוקים שיפורטו להלן.
3.על המבקש בבקשה לפטור מהפקת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שתפסקנה לטובתו.
לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון בנק, אסמכתאות מעודכנות בדבר הכנסותיו, עליו לפרט את רכושו ולהוכיח כי אין באפשרותו לגייס מקרוביו את הממון הנדרש. כן גם נדרש המבקש לפרט כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי בהליך הנוכחי ובבית המשפט קמא.
4.המבקש טוען שהוא עובד זר מאוקראינה שכל רצונו לעבוד בארץ וכי גובה הערבון שנקבע להפקדה גבוה ביותר ושווה למספר רב של משכורות המבקש.
עיקר טענות המבקש בבקשה, שלא נתמכה בתצהיר כנדרש, נוגעות לסיכויי הערעור שלטענת המבקש טובים; כן לטען כי גובה הערבון נקבע על ידי מזכירות בית המשפט ללא סמכות, באופן טכני ובלי להתייחס לנסיבות המקרה הפרטניות ובכלל זה לעובדה שהוא עובד זר מאוקראינה שהגיע לארץ כדי לברוח מהעוני באוקראינה ולפרנס את משפחתו בכבוד.
5.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי סכום הערבון נקבע על ידי המזכיר הראשי שהוא גורם מוסמך על פי חוק לקבוע את סכום הערבון. עוד נטען כי המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית לשאת בסכום הערבון ובנוסף סיכויי הערעור נמוכים. המשיבים מוסיפים כי ככל הידוע להם, המבקש שב לארצו ואין בכוונתו לחזור ארצה ומשכך ככל שיידחה ערעורו לא יוכלו המשיבים לגבות הוצאותיהם ולכן יש חשיבות להורות על הפקדת ערבון.
6.כאמור, לאחר עין בטענות הצדדים, ראיתי להפחית את סכום הערבון לסך של 6,000 ₪.
בבואי ליתן החלטה, לא נעלם מעיני כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי. כך למשל, המבקש לא פירט במסגרת טענותיו מה גובה הכנסתו כיום, האם הוא עובד והיכן, מה גובה הוצאותיו, האם בבעלותו נכסים ו/או חסכונות כלשהם, כיצד הוא מממן את הייצוג המשפטי בהליך דנא ואילו מאמצים עשה, אם בכלל, כדי לגייס את סכום הערבון מקרובים ומכרים. המבקש אף לא צירף לבקשה מסמכים שיש בהם כדי להעיד על היעדר יכולתו לשאת בתשלום הערבון, כך למשל, לא צורפו אסמכתאות אודות שכרו של המבקש, הוצאותיו ופירוט תנועות חשבון הבנק שלו.
עם זאת, בשים לב לנסיבות המקרה ובכלל זה לעובדה כי המבקש היה עובד זר בעת הרלבנטית, אני סבורה כי יש במכלול הנתונים המונחים בפני משום תשתית ראייתית המצדיקה הפחתת סכום הערבון וזאת בעיקר בשים לב לסיכויי הערעור ולהיקפו המצומצם.
7.מבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי סיכויי הערעור סבירים וראויים לדיון ומשכך עמד המבקש בתנאי השני הנדרש בבקשות מסוג זה, קרי, הוכחת סיכויי ההליך (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383). הערעור הוגש על החלטת בית המשפט קמא למחוק את תביעת המבקש מחמת חוסר מעש וזאת מחמת העובדה שהמבקש לא תיאם עם המשיבים (הנתבעים שם) מועדים לשמיעת ראיות.
מחיקת התביעה נעשתה בלי שניתנה למבקש התראה בעניין ולאחר שבתיק התנהלו הליכים והמבקש עצמו (התובע שם) נחקר על תצהירו (החקירה נעשתה בשלב מוקדם יחסית לבקשת המבקש ונוכח שובו לארצו).
היקפו של הערעור צר ונוגע אך להחלטת מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש – ערעור שכזה, כך אני סבורה, לא יחייב בירור מורכב וממילא לא ארוך ומטבע הדברים יש לעובדה זו השלכה על היקף הוצאות ניהולו על ידי הצדדים. בנוסף, אני סבורה, בלי לקבוע מסמרות בעניין, כי סיכויי הערעור טובים בשים לב לכך שמחיקת התביעה נעשתה ללא משלוח התראה למבקש (התובע שם) ולאחר שכבר נוהלו הליכים בתיק.
8.סיכומו של דבר, בנסיבות ובפרט בשים לב לסיכויי הערעור אני רואה להפחית את סכום הערבון לסך של 6,000 ₪ שלטעמי משקף איזון נכון בין זכות המבקש לבירור ההליך לזכות המשיבים לגבות הוצאותיהם מהמבקש ככל שהערעור יידחה.
9.למעלה מן הצורך אדגיש כי טענת המבקש לפיה סכום הערבון לא נקבע על ידי גורם מוסמך נדחית. תקנות 428 -430 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד- 1984 קובעות כי גם המזכיר הראשי מוסמך לקבוע את סכום הערבון ומועד הפקדתו כאשר, ככל שנקבע סכום הערבון על ידי המזכיר הראשי, לבקשת אחד הצדדים, יובא הדבר שנית בפני רשם לשם עיון והכרעה כפי שנעשה במקרה דנא.
10.משכך, אני קובעת כי סכום הערבון שעל המבקש להפקיד יופחת לסך של 6,000 ₪.
בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לחיוב בהוצאות.
המבקש יפקיד את הערבון שנקבע תוך 30 ימים , שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ביום 24.11.11.
אני מבהירה כי לא תשלח הודעה נוספת או התראה, ככל שלא יופקד הערבון.