פסק דין
רקע:
1.זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מנפילתו בלכתו באחד מרחובות הכפר דיר חנא, שבו בוצעו עבודות תשתית, סלילה ופיתוח רחבי היקף.
התובע, יליד 13.3.82, טען בתביעתו, כי בתאריך 21.11.98, בשעות הערב, עת הלך עם שני חבריו, בהגיעו לקטע כביש שבו בוצעו עבודות פיתוח וסלילה, כאמור, נתקלו רגליו בחוטי ברזל שהיו פזורים במקום, נפל ארצה, ונחבל בידו השמאלית מקוץ ברזל שבלט (להלן: "תאונה").
עיקר החבלה נגרמה לתובע באמה השמאלית; בעניין הנכות הצמיתה שנותרה אצל התובע, מוסכם על הצדדים נכות רפואית בתחום האורטופדי בשיעור 20%, ונכות פלסטית בשיעור 5% (בעניין זה יורחב בהמשך).
הצדדים לתביעה:
2.התביעה הוגשה נגד מועצה מקומית דיר חנא – הנתבעת מס' 1 (להלן: "המועצה"); נגד הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ – הנתבעת מס' 2, בהיותה מבטחת המועצה בביטוח אחריות כלפי צד ג' (להלן: "הפניקס"); נגד חברת נתיבי איילון בע"מ – הנתבעת מס' 3 (להלן: "נתיבי איילון", וכפי שהוברר גם "נתיבי הגליל", שהינם היינו הך), בטענה כי היא החברה אשר עסקה בביצוע העבודות בכבישים שבתוך הכפר דיר חנא, בעת הרלוונטית; ונגד המגן חברה לביטוח בע"מ – הנתבעת מס' 4 (להלן: "המגן"), כמי שביטחה את נתיבי איילון בעת הרלוונטית בביטוח אחריות כלפי צד ג'.
הנתבעות 3 ו- 4 שלחו הודעת צד ג' נגד הנתבעות 1 ו- 2, בטענה כי בעת הרלוונטית הייתה המועצה הבעלים ו/או המחזיקה במקום בו נפל התובע, ו/או מבצע בנייה בהיותה מזמינת העבודה שהזמינה מספר קבלנים וקבלני משנה.
עוד טענו המודיעות כי הוסכם עם המועצה כי באם יועמד הפרויקט לרשות הציבור עוד בטרם מסירתו הפורמאלית, כי אז תישא המועצה באחריות בלעדית לכל נזק שייגרם לצד שלישי. המועצה אף התחייבה לשפות את נתיבי איילון בכל סכום שייפסק לחובתה בגין נזק שאירע לצד שלישי כתוצאה מביצוע הפרויקט.
נסיבות התאונה:
3.אפתח ואומר, כי גרסת התובע באשר לנסיבות נפילתו, לרבות מצב הבטיחות בכביש בעת הרלוונטית, הוכחו בפניי. עדותו של התובע אמינה ומהימנה עליי. עדותו נתמכת לא רק בעדויות עדי התביעה – שני חבריו שהלכו אותה עת יחד איתו, והיו עדים לנפילתו, אלא שהיא נתמכת גם בעדותו של ראש המועצה דאז, מר סמיר חסין (אשר העיד מטעם הנתבעות 1 ו-2), ואשר מלבד היותו ראש מועצה, מתגורר באותו רחוב בו בוצעו העבודות.
גרסתו של התובע נתמכת גם בעדותו של מר כרים סרור (אשר העיד מטעם הנתבעות 3 ו-4), והיא אף נתמכת במידה רבה, גם בעדותו של מר פייר גייגר, מפקח מטעם נתיבי איילון (אשר העיד אף הוא מטעם הנתבעות 3 ו-4).
4.כעולה מהעדויות והראיות שהובאו בפניי, בעת שהתובע הלך ברגל בכביש הגישה המזרחי לכפר דיר חנא, יחד עם שני חבריו: חוסיין ורמי, בשעת ערב, בשעה 19:30 לערך, נתקלה רגלו בחוטי ברזל או כבלים שהיו פזורים במקום, וכתוצאה מכך נפל ארצה, כשידו השמאלית פוגעת במוט ברזל שקצהו בלט מהאדמה.
כתוצאה מהנפילה נפצע התובע קשות בידו השמאלית ודימם; מיד הייתה התקהלות והמולה סביבו, אנשים שהזדמנו למקום שטפו את הפצע במים, וחבשו לו את היד הפצועה. אנשים שהתקהלו עצרו רכב שחלף באקראי במקום, נהוג, כך התברר בדיעבד, ע"י מר כרים סרור, תושב הכפר הסמוך – עילבון; והלה נתבקש להבהיל את התובע למוקד "חיאת" בסכנין, משם הועבר התובע באמבולנס לבי"ח לגליל מערבי – בנהרייה. בנסיעה עד למוקד "חיאת" התלווה לתובע חברו רמי.
נסיבות התאונה, כפי שתוארו, אושרו ע"י שני חבריו של התובע.
5.משקל רב הנני נותן לעדותו של מר כרים סרור, עד נטרלי, נהג שהזדמן למקום ושאינו מכיר את התובע.
כרים העיד, כי בעת שנהג ברכבו בתוך הכפר דיר חנא לכיוון היציאה המזרחית, אנשים "עמדו ממש בכביש" ועצרו אותו, וביקשו ממנו להסיע פצוע למוקד "חיאת" בסכנין. כרים ציין כי ראה את התובע מחזיק את היד.
כרים אמנם העיד כי במקום שנסע היה אספלט, והייתה תאורה במקום שבו עצר את רכבו; אלא שמאידך ציין, כי אינו זוכר איך היה מצב הכביש כשעבר במקום. לשאלה אם ראה מכשולים בדרכו השיב: "לא יודע היה חשוך", ולשאלה אם ראה שהתבצעו עבודות סלילה בכביש השיב: "לא יודע, זה היה לפני 10 שנים" (ר' עמ' 15 לפרוטוקול).
אינני מייחס משקל רב לעדותו של כרים באשר למצב הכביש והתאורה באותו ערב, עת עבר ברכבו במקום באקראי, הרי אין חולק כי באותה עת העבודות בכביש היו בעיצומן. על כך למדנו לא רק מעדי התביעה, אלא גם משאר עדי ההגנה.
6.גרסת התובע מצאה ביטויה גם במסמכים הרפואיים הראשוניים, והמאוחרים יותר: