וינברג נ' איתן ואח'

החלטה

על מנת ליתן פס"ד בתיק זה, חסר לביהמ"ש מידע באשר לרישום הרכב במשרד הרישוי. רישיון הרכב מציין כי סוג הרכב הוא פרטי, לטענת התובע מדובר ברכב שבעברו היה רכב השכרה בבעלות של "שלמה השכרת רכב". לטענת הנתבע, הרכב לא היה מהשכרה, הרכב נקנה מסוחר רכב כרכב יד שנייה פרטי אם כי נרשמה הערה כי על הרכב יש עסקת ליסינג.

אני מורה למשרד הרישוי להמציא לביהמ"ש תדפיס של כל הבעלים הקודמים לגבי רכב מס' 7032560 (דגם רנו שנת 2007). על התובע להמציא את התדפיס לתיק ביהמ"ש עם עותק לצד שכנגד עד לדיון הבא.

אני קובעת דיון נוסף ליום ....

ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע רכש רכב מהנתבע 1 והצדדים הסכימו ביניהם כי הרכב ייבדק, ובמידה ויימצא תקין התובע ירכוש אותו בסכום של 53,000 ₪, ואם תימצא פגיעה במרכב או יימצא שינוי שעבוד על הרכב-הבדיקה תשולם על ידי הנתבע. הרכב אכן נבדק ונמצאו מספר ליקויים שאינם במרכב, ליקויים אלה עלותם היו כ- 10,000 ₪, והתובע הסכים לרכוש את הרכב לאור העובדה כי מחירו היה נמוך לכאורה בכ-15,000 ₪ ממחיר המחירון. לפיכך, סבר התובע כי עשה עסקה טובה, וגם אם יצטרך לשלם את תיקון הליקויים ששוויים כאמור הם כ- 10,000 ₪, עדיין רכש את הרכב במחיר נמוך מערכו במחירון. דא עקא, לאחר כחודש ימים ומשפנה למוסך המורשה לביצוע התיקונים, גילה לתדהמתו כי אין מדובר ברכב בבעלות יד פרטית שנייה, אלא מדובר ברכב שבעברו היה רכב השכרה כפי שמעיד עליו הרישום "שלמה השכרת רכב".

לטענת התובע, ערכו של הרכב הינו 55,000 ₪ על פי תדפיס שהוצא מהאינטרנט, ולפיכך בניכוי הליקויים היה אמור התובע לרכשו בסכום של 45,000 ₪. התובע טוען לנזק של 15,000 ₪ לרבות הוצאות ועוגמת נפש.

לגרסת הנתבע, הרכב נמכר על פי מחיר של מוכר מרצון לקונה מרצון, הצדדים ניהלו מו"מ, מחיר הרכב מלכתחילה הורד על מנת למכרו. הנתבע צרף להגנתו חוו"ד שמאית של השמאי ערן חן, אשר על פי חוות דעתו מחיר הרכב כולל מע"מ הינו 63,239 ₪, התובע רכש אותו ב- 10,000 ₪ פחות בגין הליקויים. הנתבע מכחיש כי הרכב היה רכב השכרה, ולראיה מפנה לרישיון הרכב שם כתוב כי הרכב הוא מסוג פרטי. הנתבע ציין בעדותו, כי הרכב אכן היה של חב' ליסינג ואולם לא רכב השכרה, והשמאי שקבע את מחיר הרכב כבר הוריד 18% בגין חב' הליסינג.

מאחר והיתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים אם אכן הבעלים הרשום הקודם היה "שלמה השכרת רכב", שכן הנתבע הודה כי קנה את הרכב מסוחר רכב שלא היה רשום כבעליו, קבעתי כי הדיון יידחה על מנת לקבל תדפיס ממשרד הרישוי לגבי היסטוריית הבעלים ברכב נשוא התביעה. או אז, הסכים הנתבע להודות כי אכן הרכב היה רשום על "שלמה השכרת רכב", ואולם הנתבע טען כי רכב זה לא היה בהשכרה אלא בליסינג ושימש אדם אחד.

אני סבורה שקונה מרצון ומוכר מרצון צריכים לנהל מו"מ בתום לב, תוך גילוי נאות של כל הפרטים הרלבנטיים לעסקה. בענייננו, היה מקום להציג לפני התובע הקונה את העובדה כי הבעלים הרשום הקודם של הרכב היה "שלמה השכרת רכב". נתון זה חיוני לקונה רכב, ומידע זה יש למסור בייחוד כשרישיון הרכב מציין בעלות פרטית.

העובדה אם הרכב היה בהשכרה חופשית בחב' השכרה או שימש רכב ליסינג בבעלות אדם אחד, היא עובדה שהתובע היה צריך לברר טרם רכישת הרכב. לא בכדי קיימת ירידת ערך לרכב מהשכרה, שעה שמדובר ברכב שנהגו בו מספר רב של נהגים. עובדה זו היה מקום לברר בטרם רכישת הרכב. הסתרת המידע כי הבעלים הרשום האחרון היה "שלמה השכרת רכב", היא לטעמי אי גילוי נאות של כל הפרטים הרלבנטיים לעסקת הרכישה.

באשר לשאלת הנזק- כאמור התובע המציא תדפיס הלקוח מהאינטרנט, על פיו מחיר המחירון לפני שקלול הינו 68,000 ₪, ולאחר שקלול חב' השכרה הינו 55,000 ₪. לא ברור לי מדוע זו התוצאה, בייחוד לאחר שנכתב באותו תדפיס כי עבור חב' השכרה יש לבצע 15% הפחתה. אם כך , המחיר לאחר הפחתת השכרה צריך להיות 57,800 ₪. בהנחה שאכן היו ליקויים בעלות של 10,000 ₪, המחיר היה צריך להיות 47,800 ₪, ולפיכך קיים נזק בסך של 5,200 ₪ (53,000 ₪ - 47,800 ₪ = 5,200 ₪).

לטענת הנתבע, ערך הרכב הינו כאמור 63,239 ₪, ואם ננכה מסכום זה את סך עלות התיקונים בסך 10,000 ₪, הרי התובע קנה את הרכב במחירו המדויק ללא נזק. שמאי התובע עצמו כותב, כי קיים הפרש אחוז הפחתה בין חברת ליסינג להשכרה בשיעור של 5%. שעור זה מביא אותנו להבדל של כ-3,895 ₪. חווה"ד השמאית לא ערכה חישוב מה היה מחיר הרכב לו אכן היה מדובר בבעלות של חב' השכרה, לפיכך אני מקבלת את חישוב התביעה וקובעת כי ממחיר המחירון לפני שקלול בסך 68,000 ₪ יש לנכות 15% בגין חב' השכרה.

לפיכך, נזקו של התובע הינו סך של 5,200 ₪. אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 5,200 ₪, בצירוף אגרת בימ"ש בסך 150 ₪, ובתוספת הוצאות הליך זה בסך 300 ₪. בסה"כ ישלם הנתבע 1 לתובע סך של 5,650 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תש"ע, 25/07/2010 בהעדר הנוכחים.