וילד נ' עירית הרצליה

פסק דין

עתירה ליתן צו המורה למשיבות להרחיב את תוואי דרך הגישה המובילה לבתי העותרים בהתאם לקבוע בהנחיות משרד התחבורה בדבר רוחב דרך.

עיקרי העובדות וההליכים

העותרים 1-3 הנם בעלי הזכויות המחזיקים בבתי מגורים צמודי קרקע הממוקמים בחלקה 501 בגוש 6666 ברח' זמנהוף 16 ו-16א' בהרצליה. היתר הבנייה שניתן להם ביום 16.10.87 לבניית 2 יח"ד צמודות קרקע, כלל 2 מקומות חנייה לכל יחידת דיור.

דרך הגישה היחידה המובילה אל בתי העותרים 1-3 היא באמצעות הקטע המערבי של רח' בלפור החוצה את רח' זמנהוף, קטע אשר רוחבו הסטטוטורי הוא 3 מ' אולם בפועל נסלל ברוחב של כ-2.7 מ' (להלן: "דרך הגישה").

לטענת העותרים רוחב דרך הגישה אינו מאפשר יכולת תמרון לרכב ועל כן הם נאלצים לצאת ולהיכנס עם רכביהם תוך כדי מעבר בחלקות 852 ו-853 הסמוכות לחלקה שלהם, חלקות בבעלות פרטית שבעת הזו מהוות מגרשים ריקים. כמו כן, נמנעת מהם היכולת להחנות את רכביהם בתוך חניות בתיהם משום שזווית הכניסה לחנייה הינה זווית ישרה של 90 מעלות והכניסה אינה מתאפשרת נוכח רוחב דרך הגישה ולפיכך הם מחנים את רכביהם על החלקות הסמוכות ולא נהנים מחניות ביתם.

העותרים 4-5 הנם בעלי הזכויות המחזיקים בבתי מגורים צמודי קרקע הממוקמים בחלקה 505 בגוש 6666 ברח' זמנהוף 18 ו-18א' בהרצליה ועל מנת להגיע לביתם נזקקים הם לעבור דרך דרך הגישה וכן בהיעדר יכולת תמרון בדרך הגישה נאלצים הם לעבור דרך חלקה 333 הסמוכה לבתיהם המהווה אף היא נכון להיום מגרש ריק בבעלות פרטית.

(בתי העותרים 1-5 יכונו להלן: "בתי העותרים").

על החלקות הרלוונטיות לעתירה חלה תכנית מס' הר/432 אשר פורסמה למתן תוקף ביום 20.4.62 (להלן: "תכנית 432"). מטרות התכנית נקבעו בסעיף 6 לתקנון, ושם נקבע, בין היתר, כי מטרות התוכנית הן:

"1. לפתוח שבילים להולכי רגל ודרכים חדשות. להבטיח גישה למגרשים הפונים לכביש תל

אביב נתניה ולאפשר חלוקה של חלקות שגדולות מהמינימום.

2. לבטל חיבורים מיותרים לכביש תל-אביב נתניה..." (נספח ד' לעתירה).

בהתאם למטרות התכנית, סומנו דרכים שחיברו בין אזורי המגורים לכביש תל אביב נתניה (כיום, כביש ארצי מס' 2, להלן: "כביש תל אביב") כדרכים לביטול, ובעקבות כך נוצר כביש שכונתי ראשי -רח' זמנהוף ממנו מסתעפים שבילי גישה לנכסים השונים לרבות שביל הגישה נשוא העתירה שנקבע להיות ברוחב של 3 מ' וסומן כשביל הגישה לחלקות 501 ו- 505.

הדרך ממערב לשביל הגישה אל חלקה 501, שחיברה בין רח' זמנהוף לכביש תל אביב, סומנה כ"דרך לביטול". ביחס לדרכים שסומנו לביטול קובעת תכנית 432 בסעיף 5 לתקנון כי:

5. "שטח הרחובות המבוטלים יהיו להשלמת החלקות הסמוכות ולא יינתן רישיון לבניה

אלא אם הבעל ירכוש את שטח ההשלמה".

מצב סטטוטורי זה לפיו הגישה לנכסי העותרים תעשה באמצעות שביל גישה ברוחב 3 מ' אושרר על ידי הועדה המחוזית גם במסגרת תכנית הר/1565 שפורסמה למתן תוקף ביום 1.4.82, תוכנית החלה על חלק מתחומי תוכנית 432 שמטרותיה, בין היתר, התווית דרכים חדשות, הרחבת דרכים קיימות וביטול דרכים קיימות (להלן: "תכנית 1565") .

במהלך שנת 2006 החלה המשיבה 1 בביצוע עבודות הנחת תשתית קווי ביוב שבמהלכן בוצעו עבודות שיקום ושיפוץ של תשתיות הכבישים ברחוב זמנהוף וברחובות המסתעפים ממנו. בין היתר נסללה דרך הגישה ברוחב 2.7מ' המהווה דרך גישה יחידה לחלקות 333; 501; 505; 852-3 אשר בגוש 666.

לצורך עבודות אלה הפקיעו המשיבות שטחים מתושבי רחוב זמנהוף והרחובות המסתעפים ממנו, למטרות "סלילה ו/או הרחבת כבישים". כמו כן גבתה המשיבה 1 היטלי סלילה למימון עבודות אלה.

עת החלו עבודות התשתית על ידי קבלני הביצוע ששכרה המשיבה 1, פנו העותרים 2-1 ו-4 לקבלני הביצוע והציגו בפניהם את הבעיה שייצור שביל הגישה הצר, אולם אלו האחרונים טענו, לטענת העותרים, כי דרך הגישה איננה מיועדת למעבר כלי רכב אלא להולכי רגל בלבד ולפיכך רוחבה תקין.