ויכוח על כספים משותפים שהאיש טוען שאבדו ופשרה במקום שבועה

בפני ביה"ד תביעת האישה לחלוקת דמי מכירת הרכב שנמכר ע"י האיש בהיותם נשואים בסך 74,000 ₪. האיש טוען להגנתו כי כסף המכירה אבד במהלך ניסיון של קניית רכב אחר.

רקע

האיש המציא לביה"ד דפי חשבון המוכיחים לפי דבריו כי קונה הרכב בשם [א'] ביצע העברה בנקאית לחשבון המשותף של הצדדים. האישה תובעת את החזר מחצית מהכסף שהאיש הוציא מהחשבון המשותף שלפי טענתו אבד או נגנב במהלך הניסיון לקנות רכב אחר.

לטענת האישה הכסף מעולם לא אבד, אלא האיש הבריח את הכסף והוא עדיין ברשותו. כתימוכין לדבריה טען ב"כ האישה, שהאיש מעולם לא הגיש תלונה למשטרה על אובדן הכסף, כמו כן האיש לא יידע את האישה על אובדן הכסף, רק לאחר כשלושה חודשים, וזאת בהתכתבות באמצעות מסרונים כבדרך אגב. בסיכומי טענות האישה נאמר כך:

"בעניין זה יושם אל לב כי מתדפיס הבנק ניתן לראות כי שסך של 10,000 ₪ נמשך על ידי הבעל ביום 4.11.14 וסך של 60,000 ₪ נמשך ביום 9.11.14.

עוד יש לשים לב כי, מנספח א' לתגובתו – העתק חלופת המסרונים שהוחלפו בין הצדדים ואשר באמצעותם מנסה הבעל להוכיח את טענתו השקרית – הייתה ביום 1/2/2915, היינו כ-3 חודשים לאחר שהכסף אבד – אז היו הצדדים כבר "עמוק" בתוך הסכסוך, כשהבעל מתגורר בטבריה ואילו האישה נותרה ב[ב']."

עוד נטען שהאיש נהג ברשלנות עת הוציא סכום כסף כה גדול שהושם במעטפה, ובמקום זה היה עליו להעביר את הכספים באמצעות העברה בנקאית, ולא לטייל עם סכומי כסף אדירים כשהם בידו.

האיש מצדו טען שהאישה הייתה עמו בטבריה בעת שתכננו ביחד לקנות רכב אחר, בכסף שהופקד ממכירת הרכב הישן. לדבריו, האישה ראתה בעצמה את הכסף במעטפה קודם שנגנב, והיא ידעה שהכסף נועד לקניית רכב חדש. עוד טען האיש, שהאישה הודתה שהכסף נגנב במסרון ששלחה לו: "מה אני אשמה שהכסף נגנב". כלפי טענה זו השיבה האישה, שאין כאן הודאה לעצם הגניבה, אלא הדברים נאמרו לפי גרסת האיש וכאמירת אגב ובהקשר לעניין אחר שדברו בניהם.

להלן תוכן שיחת הצדדים בענין זה:

"מה אני אשמה שהכסף אבד. למה אני אשמה. (22:19)

היתשת אותי אותו יום בטלפונים שלא רצית לבוא לשבת שחכת (22:20)

נכון אתה צודק לא שכחתי (22:21)"

האישה טענה בדיון האחרון מתאריך 7/3/2019 שאיש משקר בהצגת העובדה שהיא הייתה עמו בטבריה במהלך הניסיון לקנות רכב חדש. לדבריה, היא הייתה אז בעבודתה ב[ב'].

כאמור, לדבריה שהיא לא הייתה נוכחת בניסיון קניית הרכב החדש, ממילא גם לא יתכן שהיא הודתה על הכספים שאבדו במהלך אירוע זה. להלן הטענות של האיש ושל האישה כהווייתן בעת הדיון מתאריך 4/7/2017:

"בא כח האישה: אי אפשר שאחרי שנתיים שהכל אצלו לבד הוא יאמר לה לקחת. עכשיו הכל בלוי. אנחנו נגיש רשימת מטלטלין ובית הדין יתן החלטה. יש גם את הנושא של הרכב מסוג אקאיה שנמכר ב-80.000 ₪ והאיש קיבל את הכסף במזומן.

האיש: מכרנו את הרכב. זה רכב שלה.

האישה: הוא גנב את המפתחות של הרכב ומכר אותו.

האיש: אני והיא ביחד מכרנו את הרכב והלכנו לרכוש רכב ביחד. היה בינינו סכסוך באותו יום, והכסף אבד. יש לי הוכחות שהכסף אבד. יש לי הודעות טקסט איתה ביחד שהיא כתבה "חבל על הכסף שאבד".