ויינרובסקי נ' משעלי ואח'

פסק דין

1.התובע עותר לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונה מיום 22/11/08 בשעה 15:00 או בסמוך לכך.

לטענת התובע הוא עמד ברמזור והחל לבצע פניית פרסה שמאלה. תוך מהלך הפנייה הגיע מאחוריו רכב נהוג על ידי הנתבע מס' 1, החל גם הוא בפניית פרסה ופגע בו בחלק האחורי ימני של רכב התובע.

2.הנתבע טוען בכתב ההגנה כי המתין עד שרכב התובע יסיים את פניית הפרסה, ברם התובע שרכבו גדול לא הצליח לבצע את הפנייה ולכן שילב להילוך אחורי והחל בנסיעה לאחור והוא זה שפגע בנתבע ולא להיפך.

3.לאחר ששמעתי את הצדדים אני מבכרת את גרסת התובע שהייתה מהימנה בעיניי.

על פי עדותו ביצע פניה באיטיות לכביש המכיל 2 נתיבי נסיעה. לא הייתה כל סיבה במצב דברים זה שיעצור כך סתם וישלב להילוך אחורי ואני מקבלת עדותו שפשוט האט בסיבוב כמתחייב מנהיגה זהירה. יותר מתקבלת על דעתי האפשרות שהנתבע מיהר כדי להספיק ולבצע את פניית הפרסה במהירות ולפני התחלפות הרמזור ותוך כך פגע ברכב התובע שנסע לאט או אפילו עצר. פגיעתו זו של הנתבע בתובע מעידה על כך שלא שמר מרחק מספיק.

עוד אני מקבלת את עדותו של התובע לפיה לאחר התאונה ותוך החלפת הפרטים הודה הנתבע באחריותו. אילו לא היה מודה ואילו היה התובע סבור שהוא אשם בתאונה ולא הנתבע, יכול היה להפעיל את הביטוח שלו. אי הפעלת הביטוח (ראה אישור אי הגשת תביעה) תומכת אף היא בכך שהתובע מאמין בתום לב בגרסתו.

אינני מקבלת כאמינה את גרסת הנתבע שנטענה לראשונה בביהמ"ש לפיה עלה התובע על המדרכה ולכן נאלץ לבצע שילוב להילוך אחורי. גרסה זו אין לה זכר בכתב ההגנה ואף לא בהודעות שמסר לחברת הביטוח שלו לאחר התאונה (נ/1, נ/2) והיא אינה מתיישבת כאמור עם העובדה שהיה לתובע רוחב מספיק של שני נתיבים כדי לבצע את הפנייה.

4.הנתבעים הודיעו בפתח הישיבה כי אינם חולקים על גובה הנזק בסך 3,020 ₪ לפי חוות דעת שמאי ושכ"ט שמאי בסך 577 ₪.

5.אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 3,597 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תסרוק לתוך התיק את המוצגים שהוגשו וסומנו ת/1, נ/1 נ/2

ניתן היום, ח' אב תש"ע, 19 יולי 2010, בהעדר הצדדים.