וגנשטיין ואח' נ' חב כהן רחמים ובניו בעמ ואח'

פסק דין

הצדדים לתביעה, העובדות והטענות

1.התובע 1 (להלן: "התובע") עוסק בין היתר בעבודות פיתוח ותשתיות מזה שנים רבות. התובע פועל בין השאר באמצעות חברה מטעמו, התובעת 2 (להלן: "התובעת").

הנתבעת 1 אף היא חברה העוסקת אף היא בעבודות עפר ופיתוח ומנהלה הינו הנתבע 2, המחזיק ב- 90% ממניותיה (להלן: "הנתבעת" ו"הנתבע" בהתאמה).

התובע והנתבע היו חברים במשך שנים רבות, עד לפרוץ הסכסוך נשוא תביעה זו ושתפו פעולה ביניהם בפרויקטים שונים.

2.בחודש נובמבר 2008 או בסמוך לכך, פנה הנתבע לתובע ומסר לו שלחברת נתנאל חברה לבניין בע"מ (להלן: "נתנאל") יש פרויקט בכפר שלם (להלן: "האתר" ו/או "הפרויקט"), וביקש מהתובע שיתלווה אליו כדי שיתנו במשותף הצעת מחיר לנתנאל לצורך ביצוע העבודה.

3.בין התובע לנתבע סוכם, ועל כך אין מחלוקת, כי הרווחים מביצוע הפרויקט, לאחר תשלום ההוצאות בגין העבודות, יחולקו בין התובעת מצד אחד לבין הנתבעת מצד שני, באופן שווה.

בעקבות הסכמות אלו נחתם הסכם בין נתנאל (המכונה בהצעת המחיר שצורפה "חברת להיקום בע"מ") לבין הנתבעת לביצוע עבודות.

בהסכם סוכם על מחיר כל עבודה ועבודה, כשהתשלום הוא לאחר מדידה. ההסכם בין נתנאל לנתבעת צורף כנספח 1 לכתב ההגנה, יכונה להלן: "הסכם נתנאל".

4.התובעים טוענים כי לאחר חתימת הסכם נתנאל דרשו שייחתם מסמך המאגד את ההסכמות בין התובעים לנתבעים, אולם הנתבע התחמק מסיבות שונות ומשונות. אין מחלוקת כי בסופו של יום צרפה התובעת את חתימתה על גבי הסכם נתנאל (ראה ס' 21 לתצהיר התובע, ת/2).

5.לטענת התובעים, מייד לאחר חתימת הסכם נתנאל החלה התובעת בביצוע העבודות באתר, וזאת ביום 23.11.08. העבודות כללו בין השאר שימוש בכלים הכבדים השייכים לתובעת והעסקת פועלים בתשלום.

בחודש דצמבר 2008 נקלע התובע, לטענתו, לבעיה תזרימית (ראה ס' 19 לתצהירו ת/2) ולפיכך פנה לנתבע וביקש באופן אישי, וללא קשר לפרויקט, תשלום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבע נעתר לבקשת התובע ומסר לו שיק על סך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, כשזמן הפירעון מעותד ליום 28.2.09 (להלן: "המקדמה").

6.התובעים טוענים כי לאחר תשלום המקדמה ביום 18.12.08, ובסמוך לאחר שסיכמו הצדדים ביצוע עבודה באתר עם קבלן משנה לצורך רצוף החניות, ביקש התובע מהנתבעת כספים לעובדים שמקבלים את משכורתם בתום כל שבוע במזומן. או אז השיב הנתבע לתובע שהתשלומים יתקבלו לאחר סיום העבודות, בשיקים מעותדים לארבעה חודשים, ובשלב זה גם תתבצע חלוקת הרווחים.

התובע טוען כי הסביר לנתבע שלא ניתן להמתין עם התשלום לעובדים במשך ארבעה חודשים, אולם הנתבע סרב לשלם כספים נוספים מעבר למקדמה שניתנה וקבע כי די בה כדי לכסות את כל הוצאותיו במשך כחודש ימים.

7.התובעים טוענים כי עד לאותו מועד (18.12.08) הוצאותיהם עמדו על סך של 46,615 ₪ ללא מע"מ (להלן: "הוצאות התובעת").

לנוכח סירובו של הנתבע להשתתף בתשלום השכר לעובדים, הודיע התובע לנתבע כי אין ביכולתו להמשיך בביצוע הפרויקט במתכונת זו, והוא עזב את האתר ביום 19.12.08, ראה בעניין זה עדות התובע בעמ' 17 ש' 17-30.

8.אין מחלוקת כי לאחר עזיבת התובעים את האתר נמשכה העבודה. קיימת מחלוקת מהו משך הפרויקט בכללותו – לטענת התובעים הפרויקט ארך כחודש וחצי, ראה עדות התובע בעמ' 17 ש' 16. לעומת זאת הנתבע טען כי לאחר עזיבת התובע את האתר עבד שם עוד כחודש וחצי, ראה עמ' 24 ש' 25.

9.אין מחלוקת כי עם סיום העבודות שילמה נתנאל לנתבעת את התמורה עבור העבודות. קיימת מחלוקת מהי אותה תמורה – מהמסמך שהוגש וסומן במ/1 עולה כי הסכום ששולם עומד על סך של 267,415 ₪ בתוספת מע"מ, קרי סך של 309,001 ₪, בעוד העד מטעם נתנאל אשר התייצב בבית המשפט, מר ניסים לוי (להלן : "לוי"), הצהיר ששולם סכום של 303,594 ₪ כולל מע"מ, עמ' 7 ש' 7.

בנוסף, אין מחלוקת כי למעט המקדמה לא קיבלו התובעים דבר בגין עבודותיהם שבוצעו באתר עד ליום 19.12.08 כאמור לעיל.