ו"ע 9965-01-15 רבניאן נ' נציבות שרות המדינה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, הרצל רביניאן, עבד במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המשרד), עד ליום 18.11.14. בחמש שנותיו האחרונות במשרד, כיהן כמנהל מחלקה בכיר בלשכה המשפטית של המשרד. בקשתו הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולהתיר לו להתחיל לעבוד כיועץ המשפטי וכמזכיר חברת נסיעות ותיירות נצרת בע"מ (להלן – חברת נסיעות נצרת), החל מיום 15.4.15.

3.במסגרת נימוקיו לבקשה, פירט המבקש, כי תפקידו כיועץ משפטי התמקד בעיקר במתן ייעוץ שוטף לאגף תחבורה ציבורית ולאגף תכנון תחבורתי. בכלל זה, הוא ייעץ למפקח על התעבורה, לוועדת המכרזים למתן רישיונות לקווי שירות תחבורה ציבורית (להלן – ועדת המכרזים), ולגורמים המקצועיים האמונים על נושא התחבורה הציבורית. בנוסף, כיהן המבקש כחבר בוועדת משנה משפטית, שבחנה את עמידתן של הצעות המתמודדים במכרזים לקווי שירות תחבורה ציבורית, בתנאי הסף שנקבעו במכרז.

4.לדברי המבקש, לא היה ממשק עבודה ישיר בינו לבין חברת נסיעות נצרת, אך הוא סיפק למשרד ייעוץ משפטי בקשר לחברה, במספר נושאים:

א. במהלך שנת 2012 ייעץ לגורמים מקצועיים במשרד בעניין הארכת הסכם ההפעלה עם חברת נסיעות נצרת (שנחתם ביום 29.12.12). לדבריו, מדובר בהסכם "היסטורי", שמוארך מעת לעת, כמעט ללא הפעלת שיקול דעת.

ב. במהלך שנת 2011 ועד לחודש דצמבר 2012, ייעץ למפקח על התעבורה ולוועדת המכרזים, בנוגע לבקשה למיזוג בין שתי חברות אחיות שהינן בבעלות מלאה של חברת נסיעות נצרת: חברת נתיב אקספרס תחבורה ציבורית בע"מ (להלן – נתיב) וחברת נאזרין אקספרס בע"מ (להלן – נאזרין).

המבקש פירט, כי התנאים לאישור המיזוג נקבעו במכרז למיון מוקדם, אשר פורסם בחודש מאי 2010 (מכרז PQ 6/2010) (להלן – מכרז המיון המוקדם). המדובר במכרז שנוצר לנוכח החלטת משרד התחבורה, להגביל את מספר מפעילי התחבורה הציבורית. הוחלט, כי ייבחרו שבע חברות בלבד, אשר רק הן יהיו רשאיות להתמודד במכרזי התחבורה הציבורית שיפורסמו ("מכרזים סגורים"). אחת משבע הזוכות, היתה חברת נתיב. לדברי המבקש, הוא לא היה שותף בגיבושו או בכתיבתו של מכרז המיון המוקדם, גם לא בבחירת שבע החברות שזכו להיכלל במאגר. המכרז נוהל ע"י חברה חיצונית, שנבחרה ע"י המשרד (גם כן במכרז), לנהל את כל נושא מכרזי התחבורה הציבורית של המשרד (והיא גם כותבת את המכרזים ומציעה למשרד ולוועדה כיצד לנקד את ההצעות).

לגופה של הבקשה למיזוג, ציין המבקש, כי הוא לא נטל חלק בבחינת הבקשה הראשונה שהגישו נתיב ונאזרין בחודש דצמבר 2010, ואשר נדחתה ע"י המפקח על התעבורה בהתאם להמלצתה השלילית של ועדת המכרזים. בצד זה, כתב המבקש את חוות הדעת בנוגע לבקשה השנייה לאישור המיזוג שהגישו נתיב ונאזרין ביום 22.9.11, אשר נדחתה גם היא, על סמך נימוקיו והמלצתו השלילית של המבקש. בקשה שלישית למיזוג הוגשה ע"י נתיב ונאזרין ביום 4.9.12, במסגרת בקשתה של נאזרין לבטל את זכייתה במכרז יקנעם עקב הפסדים כלכליים אליהם נקלעה, ולהפסיק לעסוק בתחבורה ציבורית. נתיב ונאזרין הגיעו להסדר עם הגורמים המקצועיים במשרד, לפיו, תפסיק נאזרין לפעול כחברת תחבורה ציבורית ותמוזג עם נתיב, וקווי השירות של מכרז יקנעם ייפתחו לתחרות. בהינתן האמור, לא מצא המבקש נימוק להתנגד למיזוג וזה אושר ביום 10.12.12, על פי חוות דעתו בעל-פה. לדבריו, "המיזוג כבר היה בגדר כורח המציאות" בשל קשייה הכלכליים של נאזרין ובקשתה לבטל את זכייתה במכרז, ולא נבע מאינטרס "כזה או אחר" (בס' 8 ע' 2 לבקשה). כן הוסיף, כי במקביל לאישור המיזוג, הוחלט על פי חוות דעתו, לחלט את ערבות הביצוע שהגישה נאזרין בסך 4,000,000 ₪.

ג.בחודש מאי 2013 כיהן המבקש כחבר בוועדת המכרזים אשר בחרה כזוכה את חברת נתיב, במכרז "אשכול הגליל". לדבריו, מעורבותו בבחירת ההצעה הזוכה היתה אפסית והתמצתה בבדיקה משפטית (אותה ביצע במסגרת חברותו בוועדת המשנה המשפטית), האם ההצעות עומדות בתנאי הסף של המכרז והאם הליך המכרז התנהל בהתאם לדיני המכרזים (סבירות, שקיפות, שוויון וכדו'). המבקש לא נטל חלק בניקוד ההצעות שהובאו בפני ועדת המכרזים, ובלאו הכי, 85% מאותו ניקוד נקבע על סמך קריטריונים אובייקטיביים-מתמטיים, שאינם מותירים מקום להפעלת שיקול דעת.