ו"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
7999-08-16
22/01/2019
|
בפני הרכב הוועדה :
1. השופט גד גדעון – יו"ר 2. מר אלון לילי - חבר ועדה 3. מר גבריאל דנה - חבר ועדה
|
- נגד - |
העוררת:
רחל יעקובוביץ עו"ד גלעד קופרברג
|
המשיב:
רשות המיסים - מנהל מס שבח מקרקעין עו"ד ערן סירוטה עו"ד אביגיל שמי יוסף
|
פסק דין |
כבוד השופט גד גדעון:
1. ערר על השגה שהוגשה בעקבות שומת מס רכישה שהוצאה לעוררת ע"ס 9,767 ש"ח, לאחר שנקבע, כי אין בהעברת זכויות בדירת מגורים מאישהּ של העוררת לאביה, משום העברה לקרוב, המזכה בהקלה בתשלום מס רכישה, מן הטעם כי חתן אינו מוגדר בתקנות "קרוב" של הורי בת זוגו לעניין ההקלה במס רכישה. הוחלט לדחות את הערר כמפורט להלן.
יצויין, כי הראיות והסיכומים נשמעו בפני הרכב קודם של הועדה, כאשר בהמשך הוחלף יו"ר הועדה, ופסק הדין ניתן על ידי הרכב זה, כאשר, לבקשת הצדדים, בעקבות שינוי ההרכב, הוגשו סיכומי טענות משלימים בכתב.
2.העוררת ואישהּ (להלן "בני הזוג") היו בעלים של דירת מגורים בבאר שבע (להלן: "הדירה"). בהמשך רכשו בני הזוג דירה בתל אביב (להלן: "הדירה בתל אביב"). משיקולי מס (על מנת לזכות במדרגות מס רכישה של "דירה יחידה", על פי סעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה, תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), עבור הדירה בתל אביב, העבירו בני הזוג עוד בטרם חלוף 18 חודשים ממועד רכישת הדירה בתל אביב, את הדירה בבאר שבע בלא תמורה לאביה של העוררת. בני הזוג ואבי העוררת הגישו דיווח למשיב, שבו הצהירו כי ערך הדירה הוא 720,000 ש"ח, ובהתאם לכך, ועל פי תקנות מס רכישה מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 (להלן: "תקנות מס רכישה"), שלפיהן, בהעברה בלא תמורה בין יחיד ל"קרוב", יחויב הרוכש בשליש מס רכישה – נערכה שומה עצמית בסך של 19,200 ש"ח, והרוכש, אבי העוררת, שילם את המס.
3.המשיב קבע בהחלטתו מיום 8.12.15, כי "...הוחלט להוציא שומות, מאחר וחתן לא נחשב לקרוב למס שבח...".
השומות החדשות נערכו ע"פ מתווה רעיוני כדלקמן: העברה ראשונה שבמסגרתה קיבלה העוררת מאישהּ את חלקו בדירה, ונקבע לגביה חיוב בשליש מס הרכישה, בשל קיומה של דירה נוספת בבעלות בני הזוג (הדירה בתל אביב); העברה שניה שבה העבירה העוררת את מלוא הזכויות בדירה לאביה, ונקבע לגביה חיוב בשליש מס הרכישה (להלן: "מתווה המשיב"). המשיב דרש על כן מהעוררת, לשלם תשלום נוסף של מס רכישה בסך 9,610 ש"ח בגין ההעברה הראשונה.
4.העוררת הגישה השגה על השומה החדשה, שבו כפרה בעמדת המשיב, כי חתן אינו נחשב "קרוב". עוד נטען לגבי מתווה המשיב, שהעוררת הייתה זכאית לפטור ממס רכישה בשל מכירה בין בני זוג, לפי תקנה 21 לתקנות מס רכישה.
המשיב דחה את טענות העוררת, וקבע, כי "ע"פ הגדרת קרוב למס רכישה חתן אינו קרוב של הורי בת זוגתו". המשיב תמך את עמדתו בפסק הדין שניתן בע"א 191/81 לשם נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד לו(4), 20.
5.בהודעת הערר טענה העוררת כדלקמן:
אין לבחון את מעמדו של אישהּ "החתן" כיחיד המעביר את חלקו לאבי העוררת (ומשום כך, איננו קרובו), אלא יש לראותו כחלק מתא משפחתי אחד, נוכח החזקה הקיימת בחוק (סעיף 9(4)(ג) וסעיף 49ב לחוק) ובפסיקה, הרואה בשני בני זוג תא משפחתי אחד, וממילא יש לבחון את הקרבה המשפחתית להורה, על פי זכאותה של בת הזוג במקרה זה.