ו"ע 27349-01-14 הסופרת נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

זהו ערר זו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק) שעניינו מועד ההכרה במחלת האוסטיאופורוזיס ממנה סובלת העוררת (ראה כותרת הערר מיום 13.1.14). היא מוכרת בגין הפגימה ממאי 2012 ומבקשת הכרה ממאי 2008 - תאריך הגשת התביעה.

העוררת מוכרת כנכה לפי החוק בגין תגובה נפשית לרדיפות, פגימת לב ואוסטיאופורוזיס. שיעור נכותה הצמיתה 80% כולל תקנה 12.

בטרם נתייחס לטענות הצדדים, נעיר כי לעוררת טענות רבות על התנהלות המשיבה כלפיה הן בעבר והן בעניין נשוא הערר הנוכחי. אנו נתייחס לטענותיה ככל שהן רלוונטיות לנשוא הדיון. כמו כן נציין כי העוררת הלינה בפנינו על אחוז הנכות הנמוך, לדעתה, שנקבע לה בגין האוסטיאופורוזיס ואנו המלצנו בפני המשיבה להביא הסתייגותה בפני רופא הרשות לבחינה מחדש. מדברי המשיבה עולה כי המועד שנקבע לעיון הרופא התנגש עם תאריך הדיון בערר, המשיבה הציעה לדחות את הדיון אך העוררת התנגדה ולכן טרם נבחנו טענותיה. יש להניח כי הנושא ייבדק ע"י המשיבה בהמשך. מכל מקום, כפי שהבהרנו לעוררת, עניין זה אינו בסמכותנו.

ונסיים הערותינו בכך שהעוררת בחרה לייצג את עצמה, ראה פרוטוקול מיום 19.3.14.

טענות העוררת:

המשיבה לא הביאה לידיעתה את מסקנות וועדת שני לגבי פגימת האוסטיאופורוזיס (להלן הפגימה) והן נודעו לה באקראי רק באפריל 2012 ולכן איחרה בהגשת הערר. לטענת העוררת על המשיבה מוטלת חובה ליידע אותה ושכמותה על זכויותיה.

כתב הערר כולל טענות כלליות כנגד התנהלות המשיבה המצביעות לגישת העוררת על הצגת מצג שווא מצד המשיבה, עשיית עושר ולא במשפט ו”חוסר אמינות כדפוס קבוע". על פניו לא מצאנו ממש בטענות אלה.