ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
20792-11-09
02/12/2015
|
בפני השופטת:
1. בדימוס רחל גרינברג – יו"רפרופ' יוסף זהבי - חברעו 2. ד ציפורת בלאושטיין - חברה
|
- נגד - |
העורר :
עיזבון ויקטוריה דאבוש ז"ל
|
המשיבה:
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
|
פסק דין |
זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק) שהוגש בשנת 2009 ע"י ויטוריה דאבוש ז"ל בעודה בחייה. היא נפטרה כשמונה חודשים לאחר הגשת הערר – ביולי 2010.
לפני תחילת הדיון בערר – 20.7.10, ביקש ב"כ העוררת לאחדו עם ערר של אחיה מר שלום סעדה ז"ל (ו"ע 11014-12-09) אשר נפטר עוד בשנת 2006. לאחר פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין זנזורי, יפורט להלן, הערר שהוגש ע"י יורשי שלום סעדה נמחק לבקשתם.
יורשי העוררת עותרים לקבלת הערר ולפסיקת תגמולים מיום הגשת התביעה.
המשיבה מנגד עותרת לדחייתו מן הטעם שהזכות לתגמולים לא התגבשה בחיי המנוחה וקל וחומר אינה יכולה לעבור בירושה.
בפתח הדברים ייאמר כי הנסיבות בערר שבפנינו ייבחנו לאור ההלכה שנפסקה בביהמ"ש העליון, לאחר סיום הדיון בערר שבפנינו, בשאלת זכויות יורשים של תובעים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים לקבלת תגמולים שלפי הנטען הגיעו לניצולים עצמם. טענות הצדדים נשמעו ברובן לפני פסיקת ביהמ"ש העליון ובחלקן אינן רלוונטיות עוד. מתן פסה"ד בערר, כמו בעררים דומים אחרים, עוכב בהסכמת הצדדים עד לפסיקת ביהמ"ש העליון בערעור ובבקשה לדיון חוזר: רע"א 7136/12 ו-רע"א 8725/12 גיל זנזורי ויעקב אפרתי ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה ו- דנ"א 2591/14 יעקב אפרתי ואח' נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה.
תמצית העובדות הרלוונטיות לדיון:
המנוחה נולדה בעיר טריפולי בלוב בשנת 1929 וחיה בלוב בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב-2001 הגישה תביעה למשיבה לקבלת תגמולים לפי החוק ובשנת 2003 תביעתה נדחתה. החלטת המשיבה לא נשלחה אליה בדואר רשום כמתחייב לפי החוק, נטען כי המנוחה לא ידעה שתביעתה נדחתה ולכן הגישה ערר על החלטת הרשות רק בנובמבר 2009.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת