מנסור נ' עיריית כרמל-אגף תברואה תחזוקה ורישוי

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.בפנינו ערר בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב -1962 (להלן: "חוק הביוב").

2.העורר הינו הבעלים והמחזיק של נכס מקרקעין הידועים כגוש 17130 חלקות 1 ו-6 מאדמות עוספיא, עליהם מוקם בית מגוריו (להלן: "הנכס").

במועדים הרלוונטיים לערר היו המועצות המקומיות דאלית אל כרמל ועוספיא מאוחדות באמצעות המשיבה. לימים, בשנת 2008 או בסמוך לכך בוטל האיחוד הנ"ל, ובהתאם לכך הוקמה מחדש רשות מקומית לכל אחד מהיישובים הנ"ל.

3.ביום 4.5.08 שלחה המשיבה לעורר דרישה לתשלום היטל ביוב על סך של 10,893 ₪ וזאת בגין התקנת ביב מאסף (להלן: "דרישת התשלום"). מכאן הערר.

4.במסגרת הערר הוגש תצהיר עדות ראשית של העורר, ומנגד הגישה המשיבה תצהיר עדותה הראשית של גב' רים אסדי מטעמה (להלן: "נציגת המשיבה").

בדיון שהתקיים בערר ביום 26.1.17 הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה פסק הדין בערר יהיה מנומק ויינתן שלא על דרך הפשרה, לאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים וללא צורך בחקירת המצהירים.

משהוגשו סיכומי טענות הצדדים בערר, ניתן להלן פסק הדין.

טענות הצדדים בתמצית:

5.טענות העורר והמשיבה בפרק זה הינם כעולה מכתב הערר ומתשובת המשיבה לערר.