התקין גג רעפים על קיר חיצוני של בניין משותף- ינמיך את הגג גם בתוספת עלות

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ש' וסרקרוג, י' כהן ור' שפירא), בו נדחה ערעור המערער על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין חיפה (כבוד המפקחת צ' פייגנבוים; להלן: המפקחת).

1.        המשיבה, בעלת דירה בבית משותף בחיפה, הגישה תביעה נגד המבקש - בעל הדירה שמתחת לדירתה - לפירוק גג רעפים שהתקין על הקיר החיצוני של הבית המשותף במקום גג אסבסט שהיה מותקן קודם, ולהשבת צינור המים שהסיט לצורך בנית גג הרעפים.

           המפקחת, לאחר שביקרה במקום, קבעה כי בעצם החלפת גג האסבסט בגג רעפים כשלעצמה אין פגיעה בזכות קניינית של המשיבה, אלא מדובר בשאלה של מידה. אולם, זכותה הקניינית של המשיבה היא שתישמר היחסיות בין הקומות בבית המשותף, באופן שדירתה תהיה גבוהה יותר מדירת המבקש. נמצא, כי מיקום גג הרעפים מפר את היחסיות הזאת.

           לפיכך נקבע, כי על המבקש להנמיך את גג הרעפים כך שמפלסו הגבוה ביותר יהיה באמצע התקרה המפרידה בין הדירות, שכן שם עובר הגבול בין הדירות. עוד נקבע, כי על המבקש לשמור על השיפוע של הגג, כדי למנוע היקוות של מי גשמים.

           עם זאת קבעה המפקחת, כי המשיבה לא ניזוקה מהעתקת צינור המים, ולכן לא נעתרה לתביעה להשבתו למקומו הקודם.

           לאחר מתן פסק דינה של המפקחת הגיש המבקש חוות דעת מומחה שלפיה לא ניתן להנמיך את גג הרעפים כלל, בעיקר מכיוון ששיפועו הוא השיפוע המינימלי האפשרי, והקטנתו תביא לחדירת מים למרפסת. חוות הדעת הובאה בפני המפקחת שיצאה לביקור נוסף במקום, ובהחלטה נוספת קבעה שאין מקום לשנות מפסק דינה המקורי.

           המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

2.        בית המשפט המחוזי מצא כי אין מקום להתערבות בפסק הדין של המפקחת. נקבע כי גם אם קיימים קשיים בביצוע העבודה של הנמכת גג הרעפים הרי שמדובר בתוספת עלות בלבד והדבר אינו עולה כדי הצורך להתערב בממצאי המפקחת. נמצא כי טענות הערעור הינן על קביעות עובדתיות ומסקנות שהן בגדר סמכותה ומומחיותה של המפקחת, וערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בהן ודחתה את הערעור.

           עתה פונה המבקש לבית משפט זה בבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, הסעד של הנמכת הגג לא נתבקש כלל על ידי המשיבה (שכן היא עתרה לסעד של הריסת גג הרעפים) ועל כן לא היה מקום לתיתו. לכן, כך המערער, פסק הדין של המפקחת ופסק הדין שלערעור גורמים עיוות דין ונזק בלתי הפיך למבקש.

           עוד נטען, כי המפקחת שגתה בכך שלא התבססה על חוות דעת המומחה בשאלת הנמכתו של גג הרעפים.

           השגה נוספת של המבקש היא על קביעת המפקחת לפיה הוא שבנה את גג הרעפים. לטענתו, גג הרעפים נבנה על ידי מי שמכר לו את הדירה, ורכישת הדירה לא הותנתה בהחלפת גג האסבסט בגג רעפים.

3.        לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

           כידוע, הרשות לערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך הספציפי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בחינת נימוקי המבקש מעלה כי הם אינם חורגים מד' אמותיו של המקרה הספציפי, ועל כן אינם מצדיקים מתן רשות לערעור שני.

          אשר להשגות המבקשים לענין קביעותיה העובדתיות של המפקחת, הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות שהוכרעו בבית המשפט קמא, קל וחומר כאשר קביעות העובדה שבו ונתאשרו גם בערכאת הערעור (בע"מ 6633/05 חסיד נ' חסיד (לא פורסם, 13.11.05);  רע"א 10820/05 מועלם נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 20.4.05)).

          לאור זאת, הבקשה נדחית.

          משלא נתבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.

           ניתנה היום, י"א באדר א' התשס"ח (17.2.2008).

ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכב