התקבלה תביעת מזונות של קטינות ותביעה להחזר הוצאות למזונות למפרע

פתח דבר

1.         שתי תביעות בפניי: תביעת מזונות של שתי קטינות מאת אביהן הנתבע וכן תביעה להחזר הוצאות אם הקטינות אשר לטענתה זנה ופרנסה את הקטינות לבדה. לדבריה, במשך 5.5 שנים מאז התגרשה מאבי הקטינות - הנתבע.

הרקע וטענות הצדדים

2.         אם הקטינים והנתבע התגרשו זמ"ז בגט פיטורין כדמו"י ב- 8.2.01. אם הקטינות מתגוררת בבית אימה, ולטענתה מתחלקת עימה בהוצאות הבית. ביחד עם הקטינות, אימן וסבתן, מתגוררים בבית גם אחיה של אם הקטינות.

3.         הנתבע אסיר וכנטען בכתב התביעה מבלה את רוב ימיו בבית הסוהר, בעיקר בגין עבירות סמים ואלימות.

4.         אם הקטינות מתפרנסת כפועלת במפעל ומשתכרת כ- 2400 ש"ח בחודש, בנוסף מקבלת אם הקטינות קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 1500 ש"ח לחודש.

5.         לטענת אם הקטינות, הנתבע מעולם לא שילם מזונות עבור הקטינות מאז התגרש מאם הקטינות.

6.         אם הקטינות תבעה מזונותיה עבור הקטינה י' סך 802 ש"ח לחודש ועבור הקטינה ק' סך של 930 ש"ח. דמי המזונות אלה נתבעו בנוסף לדמי מדור. לטענתה של אם הקטינות, ידה אינה משגת לכלכל עצמה והקטינות, ואולם לטענתה ועל פי הלכת "דקר", זכאית היא להקדים תביעת המדור לשכירתו, והיא מעריכה את המדור בסך בשקלים השווה 350 $ וכן העריכה הוצאות אחזקת המדור ולפיכך תבעה עבור הקטינות כ- 1500 ש"ח.

7.         עוד תבעה אם הקטינות הוצאות עבור הקטינות מאז ועד הגשת התביעה דמי מזונות בסך 199,452 ש"ח.

8.         הנתבע לא התגונן וגם לישיבת ההוכחות לא הופיע. ב"כ הקטינות - הנתבעות הגישה תצהיר של השליח בדבר המצאת ההזמנה כדין לנתבע (המתגורר אצל אמו), בכל זאת העידה אם הקטינות כדי להוכיח תביעתה.

בעדותה התבררו פרטים חדשים: כמו העובדה שאם הקטינות קיבלה לאחרונה דירה "עמידרית" בשכירות בסך 600 ש"ח לחודש.

9.         להשלמת הרקע העובדתי אוסיף כי ביום 5.11.06 פסקתי מזונות זמניים בסך 1200 ש"ח לכל קטינה.

10.        בסיכומיה "הפחיתה" מעט אם הקטינות מתביעתה והיתה מוכנה להעמידה עך סך 1200 ש"ח לכל קטינה וכן סכום פחות של 158,000 ש"ח בגין מזונות העבר מאז גירושיה מן הנתבע.

דיון

11.        הוראות סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המזונות" קובעות כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגי לפי הוראות הדין החל עליו".

12.        כמתחייב מהוראות סעיף 6 לחוק המזונות, היקף הצרכים ודרכי סיפוקם, ייקבעו לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב, כמובן מאליו - וכך נקבע בפסיקה יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות.

13.        על המתח הקיים, כביכול, בין צרכי הזכאי, מחד גיסא, ליכולות החייב מאידך גיסא, ראה ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס פ"ד ל"ד (4) 529, 53.

14.        ועוד נקבע בפסיקה כי מזונות יפסקו כנגד החייב במזונות לא רק מהכנסתו כי אם גם מרכושו ואף ממקורות אחרים העומדים לרשותו, כגון חסכונות או פוטנציאל השתכרות.

וראה: ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח' (1) 721, 725, ע"א 230/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ' (1) 145; 151-152.