התקבלה תביעה למתן סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג

1.         תובענה רכושית, כך בכותרתה, של בעל כנגד אשתו. במהותה - תביעה למתן סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 (סעיפים 17 ו-18 (ה) לכה"ת).

2.         כצעדים נלווים, לקראת מתן הסעדים המבוקשים, עתר התובע לחייב את הנתבעת ליתן דו"ח מאומת  בתצהיר ומגובש במסמכים בדבר זכויותיה הכספיות/הסוציאליות ובדבר כלל נכסיה מכל מין וסוג שהוא הרשומים על שמה ו/או על שמה ביחד עם אחרים ו/או על שם מי מטעמה וזאת נכון ליום 23.7.00, מועד הגשת התביעה למזונות כנגד התובע ונכון ליום הגשת תובענה זו (סעיף 18 (ב) לכה"ת). כן עתר התובע לחייב את הנתבעת ליתן דו"ח מאומת בתצהיר ומגובש במסמכים בדבר כל זכויותיה הכספיות/נכסיה אשר נצברו החל מיום 5.6.85 ועד ליום הגשת תובענה זו (ס' 18(ג) לכה"ת).

3.         התובענה נקבעה ונדונה בפני כב' השופט גוטזגן. בישיבת יום 23.1.03 הורה כב' השופט גוטזגן , לכל צד, להגיש תצהיר לביהמ"ש ובו פירוט זכויות וחובות מכל מין וסוג שהוא הנזקפים בשמו - לבדו ו/או יחד עם צדדים שלישיים - בכל מקום שהוא (לרבות זכויות שבשליטתו) נכון ליום 31.12.02 (מבלי שיהא במועד זה משום הסכמה כלשהי לענין מועד הקרע), בצירוף מסמכים רלבנטיים. בנוסף, הורה כב' השופט גוטזגן, לכל צד, להגיש תצהיר ובו פירוט פעולות הפקדה/משיכה, שנעשו מחשבונותיו, מכל מין וסוג שהוא לבדו ו/או יחד עם צדדים שלישיים לתקופה מיום 1.1.90 ועד 21.12.02 בצירוף מסמכים רלבנטיים.

            הוראות אלה ניתנו על בסיס הסכמת הצדדים.

4.         תצהירי הצדדים  הוגשו ביום 29.5.03 וביום 29.5.03 וביום 22.6.03 ומאז הגשתם לא חלה כל התקדמות בעניינם.

5.         שהועברה התובענה לטיפולי, זימנתי את הצדדים ואת באי כוחם לישיבת קד"מ (26.3.06) בה נתבקשו הם להבהיר אם מסכימים הם להקדמת מועד האיזון טרם פקיעת הנישואין. הצדדים נשואים.

6.         ב"כ הצדדים נתנו את הסכמתם להקדמת מועד האיזון אך נחלקו באשר למועד.

            המלצתי לצדדים להגיע להסכמה באשר למועד האיזון שאחרת אדרש לתובענה במתכונתה - סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון ולא מעבר לכך.

להבהרההצדדים עדיין נשואים. מועד פקיעת הנישואין טרם הגיע. באין הסכמה על המועד המוקדם לאיזון, ממילא לא ניתן להתייחס לתובענה כתובענה לאיזון משאבים לפי סעיף 6 לחוק יחסי ממון ולא ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 8 לחוק יחסי ממון. בהיות התובענה תובענה למתן סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון ותו לא - ומכוון אני להעדר עתירה המבוססת על "שיתוף ספציפי" והחלת הילכת השיתוף במתכונתה הבסיסית/ההסכמית על נכסי הצדדים - ממילא אין לדבר על "מועד הקרע", ביטוי שאינו רלבנטי להסדר איזון המשאבים, וממילא אין כל רלבנטיות למתן תצהירים בדבר שווים של הנכסים והזכויות של הצדדים למועדים שונים הקודמים להגשת התובענה ואפילו למועד הגשת התובענה. הסעדים לפי סעיף 11 ניתנים על הנכסים והזכויות ברי האיזון כפי שהם ליום הגשת התובענה. ביהמ"ש ידרש לשווי הנכסים לעת עריכת האיזון, לאחר פקיעת הנישואין, בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף 6 לחוק יחסי ממון ובכפוף לסמכויות המוקנות לו בסעיף 8 לחוק זה.

7.         לפיכך, משהגישו הצדדים תצהירים בדבר זכויותיהם כל שנותר לעשות הוא להעתר לתובענה וליתן לזכות התובע את הסעד העיקרי לו עתר - צו מניעה האוסר על הנתבעת לעשות כל דיספוזיציה בנכסיה. ודוק! בכל נכסיה ולא  במחציתם משום שיש למנוע סיכול זכותו של בן הזוג - התובע בענינינו - לעתור לעת האיזון  לביהמ"ש לעשות שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג המאפשר את ביצוע האיזון שלא בחלוקה שווה מחצה על מחצה (ר' ס' 18(ה) לכה"ת בו עתר התובע למתן צו מניעה על הנכסים בשלמות ולא על מחציתם).

8.         הבהרתי לצדדים שאם לא ישכילו להגיע להבנות באשר למועד האיזון כך יהיה. הצדדים לא השכילו להגיע להבנה בענין זה ור' הודעתם מיום 2.4.06 (התובע) ומיום 4.4.06  (הנתבעת) שניתנו במשך לסעיף 2 להחלטתי מיום 26.3.06.

9.         לפיכך נפסק כדלמן:

א.         ניתן בזה צו מניעה האוסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיציה בפרטי הרכוש המפורט להלן והרשומים על שמה:

            זכויותיה הכספיות של הנתבעת שנצברו עבורה כתוצאה מעבודתה בבי"ח "אסף הרופא" לרבות זכויות פנסיה, בטוח  חיים / מנהלים לרבות בקרנות המתנהלות בחב' ביטוח "דיקלה", בקרן השתלמות לעובדי מדינה, קופות תגמולים למיניהם, קופות פיצויים ותגמולים.

ב.         כספים שנצברו בחסכון יהב לרכב בבנק "יהב" לעובד מדינה.

ג.          דירת הצדדים נמכרה. לפיכך לא ניתן כל צו בענינה. מכונית הפונטיאק נמכרה אף היא. ס' 12 לכתב ההגנה.

ד.         לא נתתי צווים מקבילים באשר לזכויות התובע ולטובת הנתבעת. אין בפני תובענה במסגרתה ניתן לתת צווים כנגדו ולא ניתנה הסכמה למתן צווים כאלה. התצהירים שהוגשו מטעמו, בהסכמה אמנם, ניתנו במסגרת ולמטרה של מו"מ לפשרה ואין די בסעיף 22(ד) לכתב ההגנה בה התנתה את מתן הצווים במתן צווים נגדיים כדי ליתן בידה את הצווים האמורים. עם זאת ומשום כך לא אזכה את התובע בהוצאות.

ה.         אינני רואה מקום להידרש לעתירה בכה"ת בה נתבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעת ליתן דו"ח מאומת בתצהיר ומגובש במסמכים מיום 5.6.85 מן הטעם שעתירה זו, ככל שביהמ"ש יהיה מוכן 'להתחשבן לאחור', רלבנטית לתובענה לאיזון משאבים לפי סעיף 6 לחוק יחסי ממון ולא לסעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון.

ניתן היום י"ב בניסן, תשס"ו (10 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.