התקבלה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעת לגימלת הבטחת הכנסה לחודש 8/04.

2.         אין מחלוקת כי התובעת הגישה תביעתה למוסד לביטוח לאומי ב- 5/8/04, והחלה להתייצב ביום 8/8/04.

3.         הצדדים חלוקים בשאלה: האם זכאית התובעת לקבלת גימלת הבטחת הכנסה לחודש 8/04, אף שתחילת ההתייצבות היתה ב 8/8/04.

4.         ב"כ התובעת המציא מס' פסקי דין של בית הדין האזורי אשר קיבלו את העמדה, על פיה ישולם שכר גם בגין חלק מחודש קלנדרי, וכן פס"ד מהארצי בענין שבתאי לביא  - המוסד לביטוח לאומי (דב"ע נז/64-0), (להלן: פס"ד שבתאי), אשר  בו קיבל ביה"ד הארצי את התביעה  בתביעה דומה. לעומת זאת, לדברי ב"כ הנתבע ענין זה נפסק  בבית הדין הארצי ובאופן מפורש בדב"ע נד/151-04, המוסד לביטוח לאומי - שושנה נאבל, עבודה ארצי, כרך כח' (1),226 (להלן: פס"ד שושנה נאבל),  - ונקבע מפי כב' הנישא (בדימוס) מנחם גולדברג כי: "כוונת המחוקק היתה כי הזכות לגימלה החודשית להבטחת הכנסה קיימת רק בידי מי שהתמלאה בו הזכאות משך אותו חודש קלנדרי שלם", הנישא (וכי "את הדיבור גימלה חודשית בחוק הבטחת הכנסה יש לקרוא כפשוטו, קרי - רק מי שהתמלאה בו הזכאות חודש קלנדרי שלם יהיה זכאי לגימלה".  (ההדגשה במקור).

4. לאחר שביה"ד עיין במלוא החומר שהומצא,  קובע ביה"ד כדלקמן:

א.      א.      סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א 1980 (להלן: החוק), קובע לעניין אופן התשלום כדלקמן:

א)     א)      גימלה תשולם רק בעבור התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע.

                                 ב)...

ב.         אמנם, ע"פ הפירוש שניתן בפס"ד שושנה נאבל, אין לפסוק כל סכום

בגין חודש קלנדרי לא מלא, אלא שבפועל, ביה"ד הארצי, בפס"ד מאוחר יותר, (בעניין שבתאי לביא), קבע כי: "משאין מחלוקת שהתובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקיצבת הבטחת הכנסה ביום 18/7/95, ולאור הוראות סעיף 14(א) לחוק, הננו מקבלים את הערעור במובן זה בלבד שהגימלה תשולם החל מיום 1/7/95 (הראשון לחודש שבו הוגשה התביעה).

ג.             היות ובפנינו שתי תוצאות סותרות, לעניין הזכאות לקבלת הגימלה בעד החודש הקלנדרי, שלא היתה בו התייצבות מלאה - יעדיף ביה"ד את פסה"ד המאוחר יותר - דהיינו , שיש לשלם עבור החודש הנתבע.

ד.         עניין זה גם עולה מפסיקתה של כב' השופטת פרוז'ינין בענין דומה, בבל' 002727/02, זינה זרביאלוב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27/10/03, אשר בו קבעה כב' השופטת כי מסקנה זו עולה גם מהנחיות המוסד לביטוח לאומי (הנחיה 3.2.4.1 שבתדריך הוראות ונהלים בענין הבטחת הכנסה), על פיה:

"תובע שהופנה לשירות התעסוקה, ובחודש הגשת התביעה  דרש עבודה בכל ימי ההתייצבות ממועד ההפניה, אך התייצבותו חלקית מאחר שפנה באמצע החודש, אין לדחות את התביעה בגין התייצבות חלקית, אלא לאחר שניתנה לתובע הזדמנות לדרוש עבודה חודש מלא. כלומר יש להחליט בתביעה לאחר קבלת הנתונים של החודש שלאחר  הגשת התביעה".

ע"פ פס"ד זה, היות וע"פ הפסיקה (ע"ע 001493/02 נופל - שירות     התעסוקה,מיום 27/8/03),  יש להנחיות הפנימיות תוקף מחייב (אף שבמקרים מסוימים ובדרך מתאימה ניתן לסטות מהן), על הנתבע היה לתת טעמים המצדיקים סטיה מההנחיות, ובהעדר טעמים, פעל העניין לטובת התובעת.

ה.         אף בעניננו - מעבר לטענה כי פסה"ד הנכון והמחייב, הוא פסה"ד בענין שושנה נאבל - לא ניתנו נימוקים נוספים המצדיקים אי תשלום בגין חודש 8/04 (לא בעקבות פסיקת ביה"ד הארצי בעניין שבתאי לביא, ולא לעניין הסטיה מהנחיות המוסד). לאור זאת, ולאור כל האמור לעיל, קובע ביה"ד כי התובעת זכאית לתשלום עבור חודש זה. (בהערת אגב יצויין כי נראה על פניו שפסה"ד הנוסף אליו הפנתה ב"כ הנתבע בעניין זעאתרה חליל, מיום 19/2/97, מדבר על  נסיבות שונות מאלו שבפנינו, ועל כן אינו רלבנטי).

     סוף דבר :     

           התביעה מתקבלת.  

            משהתובעת מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי - אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין  זה  לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.