התקבלה בקשה למתן הפטר לבעלי קפה "מומנט" אשר נפצע בפיגוע במקום

לפני בקשה למתן הפטר לחייב יורם כהן, אשר הוכרז כפושט רגל.

הבקשה ורקעה

1.         המבקש היה בזמנו איש עסקים, ובין היתר היה בבעלותו בית-הקפה " מומנט" בירושלים (להלן: " העסק"), בו התרחש פיגוע טרור חבלני, ביום 9.3.02 כאשר נכנס מחבל לעסק, במוצאי שבת, ערב אשר המקום היה הומה מבלים, חצה את החצר והתפוצץ בכניסה למבנה. 11 צעירים בשנות העשרים לחייהם נהרגו ועשרות נפצעו. המבקש אשר נכח במקום, נפצע אף הוא.

כעולה מן הבקשה, מאותו היום חלה הידרדרות משמעותית במצבו הכלכלי והנפשי של המבקש וחייו לא חזרו עוד למסלולם הקודם.

בעקבות הפיגוע הורה מהנדס העיר להרוס את המבנה כולו ולבנותו מחדש תוך שימת דגש על אמצעי בטיחות. הבנייה ארכה כארבעה חודשים בהם לא הייתה למבקש כל הכנסה מהעסק, בעוד שהוצאות הבנייה היו רבות.

המבקש קיבל פיצוי ממס רכוש בגין הפגיעה הפיסית שנגרמה למבנה, אולם הבנייה עלתה 300,000 ש"ח יותר מהפיצוי שנתקבל, הואיל והיה צורך בשיפוץ נזקים אשר נגרמו בפיגוע באופן עקיף, ולא כוסו.

למבקש הצטברו חובות של מיליון ש"ח שנבעו מהניהול הרגיל של העסק, אך מאחר והעסק היה סגור באותם החודשים, לא היה למבקש מאין לשלמם.

שיקים שמשך המבקש מחשבונו חזרו ללא כיסוי, וכתוצאה מכך הגביל הבנק את חשבונות העסק.

לדבריו, "גילגל" המבקש סך של 500,000 ש"ח בממוצע בחודש. כמו כן, גם בית הקפה "איזבל", שאף הוא היה בבעלותו, אשר המחזור החודשי בו היה סך של 200,000 ש"ח בממוצע, הושפע מאוד ממצבו של העסק ומחזור ההכנסות בו הגיע לכל היותר ל-70,000 ש"ח חודש לאחר הפיגוע.

לאחר כארבעה חודשים, עם תום הבנייה, פתח המבקש את העסק מחדש. את המבקש ליוו רגשות מעורבים בפתיחת המקום: מחד גיסא, הוא חש צער וכאב רב על מה שהתרחש לפני מספר חודשים באותו מקום, אך מאידך גיסא קיווה להפריח את המקום ולהחזיר את הגלגל לאחור.

אלא שלדבריו האמת טפחה על פניו חדשות לבקרים, כאשר אם  אחת הנרצחות בפיגוע, התעקשה לחלוק את יגונה עם יושבי המקום ולהטיח את האשמה על מות בתה במבקש.

כך, הגיעה היא למקום לעיתים קרובות, חסמה את הגישה לעסק, העליבה את מי שחפץ לבלות במקום ואף הציגה בפניהם את תמונות בתה. צו הרחקה שניתן על-ידי בית-משפט השלום בירושלים, לבקשת המבקש. מעולם לא מומש מאחר ורחמיהם של השוטרים שנקראו למקום נכמרו עליהם, והאם נשארה לעמוד שם.

כשחדלה מלעשות כן, היה מאוחר מדי וכבר לא היה מה להציל - מבחינה עסקית למבקש לא נותרה עוד תקווה.

בחלוף הימים, משהוגבלו חשבונות הבנק של המבקש, ביקש סיוע מבנק אחר, אולם באשראי שהעניק הבנק למבקש לא היה די, ועל כן נאלץ המבקש לסגור ולפתוח את העסק לסירוגין.

לדבריו, לא פעם הגיע המבקש לעסק וגילה להפתעתו כי שלטונות המס או בעלי הנכס החליפו מנעולים באישון לילה ומנעו פתיחתו לאור עיכוב בתשלומים.

מאותו שלב, כל אשר ניסה המבקש היה להמשיך ולקיים את העסק, ולשם כך הוא אף מכר את בית הקפה "איזבל" והזרים את תקבול המכירה לחשבון זה, אלא שניסיונותיו עלו בתוהו ובשנת 2004 העסק נסגר סופית.

גם בריאותו של המבקש החלה להידרדר בעקבות פציעתו בפיגוע. המבקש איבד את כושר עבודתו לצמיתות בשיעור 75%, והוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 40% לצמיתות.

2.         החייב מבקש לפתוח דף חדש בחייו, לאור העובדה שנקלע למצב של חדלות פירעון כתוצאה מפיגוע חבלני, טרגי לנפגעים ולו עצמו כשהוא נותר חסר כל. לאור מצבו הגופני והנפשי ואיבוד כושר עבודתו, טוען הוא כי לא תהא תועלת לנושים אם ימשיך החייב להיות בהליך פשיטת הרגל, אף אם ימשיך לעמוד בתשלום של 300 ש"ח לחודש.

עמדת הכנ"ר