התקבלה בקשה לביטול צו ירושה

בפנינו תביעת לביטול צו ירושה.

המנוח ע' ס' ז"ל הלך לעולמו ביום י' חשון תשמ"ו (25.10.85). לבקשת אלמנתו, ע' ש', אשר בינתיים נפטרה, ובהסכמת כל מי שהוצגו כנוגעים בדבר באותה עת, שלושה בנים ושלוש בנות, ניתן ביום ג' סיון תשנ"ז צו ירושה לזכותה.

עתה מתברר כי למנוח היתה בת נוספת, שנפטרה לפניו, ולה שלוש בנות - הן התובעות שבפנינו.

אין חולק כי על פי החוק היתה דרושה הסכמתן של התובעות בכדי להקים את סמכותו של בית הדין, אלא שהנתבעים מסבירים כי הואיל והבקשה הוגשה על ידי אלמנת המנוח בעצמה, ולא באמצעות עורך-דין היודע פרק בהלכות חוק ודין, הרי שהיא לא ידעה כי עליה להביא גם את הסכמת נכדותיה לסמכות בית הדין. כל ילדי המנוח שהיו בחיים התייצבו בפני ביה"ד ונתנו הסכמתם למתן צו הירושה, ואף שהעדים העידו שהמנוח השאיר ששה ילדים, היתה זו תשובה נכונה, שהרי אם-התובעות כבר נפטרה באותה עת.

הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי יש ללמוד מסעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, כי בית הדין, כמו גם בית המשפט, רשאי שלא להיזקק לטענה או לעובדה שמעונין בדבר, המבקש לשנות או לבטל צו ירושה, לא הביאה בהזדמנות הסבירה הראשונה. צו הירושה ניתן כבר לפני שבע שנים, והתובעות ידעו לפחות זה ארבע שנים כי ניתן צו הירושה. ממילא מדובר בשיהוי ניכר, ונעשו שינויים משמעותיים בשטח כתוצאה ממתן צו הירושה ועל כן אין מקום לבטלו.

התובעות משיבות כי אמנם נודע להם זה זמן על מתן צו הירושה, אך הן ניהלו מו"מ עם קרוביהן על מנת לנסות להגיע להסכמה על מתן פיצוי כספי, והואיל והם לא הגיעו להסכמה, הרי שלא היה להן מנוס אלא להגיש את התביעה.

בתמיכה לעמדתן המשפטית, מביאות התובעות את פסק הדין ב-בג"ץ 4122/02 גרוני נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים, פ"ד נז (1) 537.

אין לנו כל מנוס אלא לקבל את התביעה.

אכן על פי סעיף 72 לחוק הירושה, ניתן שיקול דעת לבית הדין שלא לבטל או שלא לשנות צו ירושה מטעמים של שיהוי. אך זאת, כאשר אין מחלוקת לענין עצם סמכותו של בית הדין לדון בענין עזבונו של מנוח פלוני, אשר לגביו מתבקש ביטול או שינוי הצו.

לא כן הוא במקרה דנן. מאחר ואין חולק כיום כי בעת מתן צו הירושה המקורי לא ניתנה הסכמה מצד התובעות - שהינן צד נוגע בדבר - לסמכות בית הדין לדון בעזבון המנוח, הרי שמבחינה חוקית לא התגבשה סמכותו של בית הדין. אם אין סמכות לבית הדין, אין הוא יכול להפעיל את שיקול דעתו, אם אכן השיהוי מצדיק או לא מצדיק להיעתר לבקשה לביטול צו הירושה.

לאור זאת, יש לבטל את צו הירושה שניתן על ידי בית הדין על עזבון המנוח ע' ס' ז"ל, ביום ג' סיון תשנ"ז.

כדי למנוע מן הנוגעים בדבר הוצאות יתרות בגין התדיינויות משפטיות, הן לענין מתן צו ירושה בערכאה אחרת והן לענין אופן חלוקת העזבון והסדרת תשלומי איזון כתוצאה מבניה שנעשתה על מקרקעי העזבון, ממליץ בית הדין לשני הצדדים לנהל מו"מ אינטנסיבי ולהגיע להסכם, אשר יוגש לאישורנו, ובמסגרתו יינתן תוקף מחודש לצו הירושה המקורי.

לאור האמור הננו מורים כי ביטול צו הירושה האמור ייכנס לתוקפו תוך 60 יום מהיום, אלא אם כן יוגש לנו הסכם כאמור לעיל בתוך זמן זה.

אין צו להוצאות.

ניתן, ביום כ"ז חשון תשס"ה (11.11.2004)

 (-)      חיים שלמה שאנן        (-)       מיכאל עמוס                            (-)       דוד ברדוגו     

            אב"ד                                       דיין                                                      דיין                                         

העתק מתאים למקור