התקבלה בחלקה תביעת מנהל בכיר באוניברסיטה שעבר לעבוד בחב' סטארט אפ ופוטר

פתיח

1.            עניינו של התיק שבפנינו בטענת התובע כי הוטעה ורומה על ידי הנתבעים עת ששוכנע על ידם לעזוב מקום עבודה קבוע ולהצטרף לשורות הנתבעת 1. התובע ממשיך וטוען כי כאשר ניסה לצמצם את הנזק שנגרם לו, ולהפוך את הנתבעת 1 למיזם מצליח - פוטר מעבודתו ובכך גדל והתעצם הנזק שנגרם לו. התובע דורש מהנתבעים פיצוי כולל בסך של  5,000,000 ש"ח.

                הנתבעים מצידם טוענים כי התובע החליט להצטרף לנתבעת 1 לאחר שבדק היטב את כל הנתונים הקשורים אליה, וכאשר לא היתה התחייבות להעסיקו פרק זמן מינימאלי מסוים. לאור זאת, לטענת הנתבעים, זכאים היו לפטר את התובע כפי שעשו.

2.            מטעם התובע העידו הוא עצמו, פרופ' אשל בן יעקב, ד"ר גיל מרקוביץ, ד"ר ישראלה בקר ומר איתי אורנשטיין (כעד הזמה). מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 2 ו - 4, מר שמואל אלקון, מר ליאור בן חור ומר יצחק עזר. הנתבע 3 הגיש תצהיר עדות ראשית אך לא התייצב לחקירה נגדית עקב מצבו הבריאותי ולכן תצהירו נמשך.

                ראוי לציין בהקשר זה כי הגם שפרופ' בן יעקב העיד מטעם התובע ובעבר היה מקורב לו מאוד - הסתבר כי טרם עדותו ייעץ לב"כ הנתבעים, וכי הנו עדיין קשור לחברה כחבר הועדה המדעית שלה. לא ניתן לפיכך להתייחס לעדותו כאל עדות אובייקטיבית לחלוטין. כך גם בנוגע לעדותו של מר איתי אורנשטיין, בעל מניות בחברה, אשר הגיש תביעה כנגד הנתבעים בטענה למצגי שווא, בדומה - במידה מסוימת - לתובע, ותביעתו עודנה מתבררת בבוררות.

3.            להלן העובדות הרלוונטיות העיקריות, כפי שעלו מכלל העדויות והמסמכים:

א.            התובע, מר שמואל אורנבוך, יליד שנת 1950, עבד משך כשלושים שנה באוניברסיטת תל אביב (להלן גם "האוניברסיטה") ומילא בה תפקידי ניהול בכירים, האחרון שבהם מנהל רשות המחקר ומנכ"ל חברת הבת "רמות". התובע ציין כי הנו נכה בשיעור 100% בשל מחלת הפוליו, ואב לתשעה ילדים.

ב.            הנתבעת 1 - דו קופ טכנולוגיות בע"מ ( להלן גם "החברה") - הנה חברה פרטית שהוקמה בשנת 1997 כחברת "סטארט אפ", על סמך רעיון שהגה הנתבע 2, מר ערן גבאי (כיום נשיא החברה ומדענה הראשי). הרעיון נסב סביב טכנולוגיה בשם BLTS, הנוגעת לשכבת הגבול בין עצמים ונועדה לאפשר חיסכון ניכר באנרגיה (הפחתת חיכוך, מניעת התחממות ועוד).

הנתבע 3 - מר מיכה רם - היה בתקופה הרלוונטית יו"ר דירקטוריון החברה. הנתבע 4 - מר גד אבינר - הנו יו"ר דירקטוריון החברה כיום, ובתקופה הרלוונטית היה חבר דירקטוריון כמייצג אחת מקבוצות המשקיעים בחברה.

ג.             הקשר בין הצדדים נוצר במהלך שנת 1999, בפנייה של מר ערן גבאי אל התובע בעת שהאחרון עבד עדיין באוניברסיטה. מר גבאי הציג את עצמו, את החברה, וכן את הרעיון שהגה ואמור היה "לחולל מהפך בתפיסה המדעית המקובלת" (סעיף 10 לתצהיר התובע). מר גבאי ביקש מהתובע לקדם את התהליכים המדעיים בחברה, בעצמו ובעזרת מדענים נוספים, באותו שלב באמצעות רשות המחקר של האוניברסיטה.

לתובע הוסבר - לדבריו - כי הטכנולוגיה, ששמה כאמור BLTS (Boundary Layer Technology System) - כבר קיימת ואף יוצר באמצעותה חומר בצורת אבקה המצוי ברשות החברה. לאור זאת, כך הוסבר לו, המדענים והתובע עצמו דרושים על מנת לנהל מחקר מתודי שיתן גושפנקא מדעית לממצאיו של מר גבאי, וכן על מנת לפתח יישומים מסחריים לאותה טכנולוגיה.

ד.            התובע הביע עניין ראשוני, והפגיש את מר גבאי עם מספר מדענים מהתחומים הרלוונטיים, לרבות פרופ' אשל בן יעקב ופרופ' יקיר אהרונוב שהנם פיזיקאים מובילים בתחומם. בעקבות כך סוכם בין המדענים, התובע והחברה, ביום 25.6.99 (נ/7), כי יתקיים שיתוף פעולה בין רשות המחקר של האוניברסיטה לבין החברה, לצורך בדיקת הטכנולוגיה המקורית שהמציא מר גבאי (ראו גם ת/3,
נ/8, נ/10).

לטענת מר גבאי, שנתמכה בעדויותיהם של מר יצחק עזר (מנהל התפעול בחברה דאז) ופרופ' בן יעקב, בשלב זה נמסר ה"מוצר" של החברה (וליתר דיוק - התוצא של התהליך הטכנולוגי שלה) לפרופ' בן יעקב והלה ביצע בו מספר בדיקות עצמאיות במעבדות האוניברסיטה; בעקבות בדיקות אלו הגיעו פרופ' בן יעקב ופרופ' אהרונוב למסקנה - שנמסרה על ידם לתובע - כי מדובר בטכנולוגיה מהפכנית שיש עימה ממש. לפי עדויות פרופ' בן יעקב (עמ' 122) ומר עזר (עמ' 218) - שלא נסתרו - החומר שנבדק בשלב זה לא היה חומר מוצק כלשהו או אבקה, אלא מים עם חלקיקים (חשיבות הנושא תובהר להלן).

ה.            ביום 11.7.00 נחתם הסכם בין התובע לבין החברה (ת/4; להלן - "הסכם הייעוץ"), במסגרתו נשכרו שירותיו של התובע באופן אישי כיועץ חיצוני לחברה, לצורך לימוד מדעי של הטכנולוגיה שהגה מר גבאי,  פיתוח מודלים ויישומים שלה, פיתוח כלים מדעים ותיעוד (סעיף 3.2 להסכם), כנגד שכר טרחה חודשי שווה ערך ל - 1,200 דולר וכן אופציה לרכישת 60,000 מניות של החברה (1% מהון החברה). במקביל לכך המשיך התובע את עבודתו באוניברסיטה. החברה התקשרה באותה עת גם עם פרופ' בן יעקב ופרופ' אהרונוב.

ו.             במסגרת ההתקשרות מכוח הסכם הייעוץ נכח התובע במצגות שבוצעו למשקיעים פוטנציאליים, דוגמת ישיבה מיום 28.8.00 (נספח א' לתצהיר מר גבאי), במהלכה הציג פרופ' בן יעקב את הטכנולוגיה ואת יישומיה האפשריים. התוצא עליו דובר באותה תקופה (במצגת שצויינה לעיל וכן בפרוטוקול מיום 11.7.00 - נ/11) היה מים, ולא מוצק או אבקה (התובע אמנם טען בסיכומי התשובה שלו כי "מי ה - BLTS"" עליהם דובר באותה תקופה הם אבקת BLTS מוצק, אך לא מצאתי  תימוכין כלשהם לטענה זו).

                התובע ציין עוד כי לאחר כניסתו לחברה כיועץ לא הצליח למצוא את החומר האבקתי עליו סופר לו, "אולם לא התעכבתי על כך שכן תפקידי היה אחר" (סעיף 42 לתצהירו). לדבריו, נמסר לו בשלב זה כי מלוא הידע העומד בבסיס הטכנולוגיה שמור על גבי דיסקטים בכספת במשרדו של אחד מהדירקטורים בחברה, עו"ד יגנס (סעיף 43 לתצהירו), והוא הסתפק בכך.

ז.             ביום 1.11.00 או בסמוך לכך מונה התובע כמנהל המו"פ (מחקר ופיתוח) בחברה וכמשנה למנכ"ל (לפי פרוטוקול ממועד זה שהוגש ביום 1.5.06; כן ראו נ/15 מיום 4.12.00; לא הוברר מהעדויות מהו השלב המדויק בו עבר לעבוד כעובד שכיר). שכרו בתפקיד זה עמד - לטענתו שלא נסתרה - על 17,000 ש"ח נטו לחודש ובנוסף לכך רכב והשתתפות באחזקת טלפון סלולארי. כל הסכם בכתב לא נחתם בין הצדדים בשלב זה.

לטענת התובע, המוכחשת על ידי הנתבעת, "נוסף לכך התחייבה הנתבעת, על ידי מר יצחק עזר, להעניק לי אופציות נוספות - בנוסף לאלו שהוענקו לי במסגרת הסכם הייעוץ בגובה 1% ממניות החברה תמורת ערכן הנקוב - לרכישת 3% עד 5% ממניות החברה תמורת ערכן הנקוב. התחייבות זו ניתנה לי במסגרת ישיבות שקיימתי עם מר עזר ואתי ארביב, חשבת החברה דאז" (סעיף 51 לתצהיר התובע). מר עזר הכחיש בעדותו כל קשר לתנאי עבודתו של התובע בשלב זה (סעיף 13 לתצהירו).