התקבל ערר התביעה הצבאית על ההחלטה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ועבירה נוספת של נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת. בימ"ש קמא החליט לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים ונימק החלטתו בעיקרון השוויון, בשים לב לכך שמעורב אחר שנכח באותה אסיפה, כלל לא נעצר. על כך עוררת התביעה, וטוענת כי אין להשוות בין עניינו של המשיב ובין עניינו של המעורב האחר, וכי קיימת הבחנה ביניהם אשר יש בה כדי להצדיק את ההבדל ביניהם לעניין המעצר. לעומת זאת, הסנגורית טוענת כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות. חומר הראיות כולל עדות מפלילה של עד תביעה 2, אשר יש בה התייחסות גם לנוכחות באסיפה (עמ' 3, שורה 12) וגם להיותו של המשיב פעיל באותה התאחדות אסורה (עמ' 10 שורה 16). די בכך כדי להוות ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו. אמנם נכון שגם המעורב האחר, איברהים, מוזכר באותה עדות מפלילה בהקשר דומה, אולם מצוין ביחס אליו כי הוא פעיל מאז שנת 2003. מתברר כי כתב האישום נגד איברהים מייחס לו רק עבירה של נוכחות באסיפה, ואין בו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. לדברי התובע, הטעם לכך הוא שאותו אדם הורשע כבר בעבר בעבירה של חברות ופעילות באותה התאחדות, ביחס לתקופה אשר כלולה לכאורה בעדות המפלילה. בכל אופן, כידוע, ניסוח כתב האישום נתון לסמכותה של התביעה, ולא ניתן להתעלם מהשוני שבין כתבי האישום. 

העובדה שמדובר בכתבי אישום שונים, יש בה כדי ללמד על האבחנה הקיימת בין השניים הללו, ולכן אין מדובר באפליה בין שווים, כי אם באבחנה בין נאשמים שונים שביחס לכל אחד מהם, תשתית ראייתית שונה.

אשר לעילה, הלכה היא כי חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת מקימים עילה של מסוכנות אשר יש בה כדי להצדיק מעצר עד תום ההליכים, וגם השופט קמא ציין זאת בהחלטתו. במיוחד אמורים הדברים כאשר המשיב הורשע כבר בעבר בעבירה דומה, ותלוי ועומד נגדו עונש של 13 חודשי מאסר על תנאי. העובדה שהמשיב שב לסורו חרף התנאי שתלוי ועומד נגדו מלמדת על נחישותו לפעול באותה התאחדות, ומחזקת את עילת המסוכנות.

נוכח האמור לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ומשבאתי לכלל מסקנה כי עניינו של המשיב שונה מעניינו של איברהים באופן שיש בו כדי להצדיק את השוני ביניהם לעניין המעצר, התוצאה היא שאני מקבל את הערר, מבטל את החלטת בימ"ש קמא, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה.

ניתנה היום, 5 בדצמבר 2007, כ"ה בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

הנשיא

רמ"שית: גו