1. ערעור על החלטת כב' יו"ר ההוצל"פ בתל-אביב-יפו אשר התנתה את ביטול צו עכוב היציאה שהוצא כנגד המערער בכפוף להצעת
"ערבויות להבטחת תשלום המזונות אשר יעמדו ביחס ישר למידת החשש כגון ערב אחד אשר יציאתו מן הארץ לא תעוכב או נכסים אחרים בשווי מחצית שעור המזונות העתידי וכיוצ"ב".
2. צו עיכוב היציאה מן הארץ הוצא לבקשת אם (המשיבה) בשם ילדיה הקטינים להבטחת מזונותיהם העתידיים, מזונות שנפסקו לטובתם ולחובת המערער במסגרת הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש לעניני משפחה בכפר סבא.
3. לטענת המערער יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ (להלן:
"צו העיכוב") בלא כל תנאי.
4. א. הוראת סעיף 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן:
"חוק ההוצל"פ") עברה גלגולים רבים עד לנוסחה דהיום.
ב. בנוסחה המקורי קבעה הוראה זו:
"
היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב
עומד לעזוב את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו את תעודת המסע שלו".
(הדגשה שלי - ש.ש.)
לנוסח זה נדרש ביהמ"ש העליון בע"א 244/82
ינאי נ' ינאי לט(1) 129. בפרשה זו קובע ביהמ"ש, כי המונח לעזוב את הארץ לא צריך להתפרש דווקא כאילו מדובר בנטישת קבע של הארץ שאין עמה חזרה תוך זמן סביר, אלא לכל מצב בו נעדר אדם מתחום השיפוט של המדינה, כשצו העכוב ינתן מקום ונסיבות העזיבה כאמור מלמדות על סיכול הליכי הבצוע של פסק הדין שניתן כנגדו או הכבדה עליהם וכלשון פסק הדין:
"...המחוקק ביקש לאפשר את מניעתו של כל העדר מתחום השיפוט אשר לאור נסיבותיו יכול לנבוע ממנו סיכול ההליכים או הכבדה עליהם. תוצאה כאמור יכולה לנבוע מן ההעדר מהארץ במשך חודש ימים בדיוק אותה מידה כפי שהיא יכולה לנבוע מהעדר ממושך יותר".
ג. בתיקון מס. 15 מיום 15.11.1994 (ס"ח תשנ"ד 1479, 286) תוקן נוסח ההוראה כהאי לישנא: "
היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח
שהחייב עומד לצאת את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו". משנקט המחוקק בנוסח זה בביטוי 'יציאה' להבדיל מ'עזיבה' עיגן הוא את הפרשנות אליה כיוון ביהמ"ש בפרשת
ינאי בדבר החקיקה עצמו הגם שמבחינה מהותית לא שינה דבר באשר לפרשנות התכליתית שניתנה להוראת סעיף 14(א) עוד בפרשת
ינאי, שכן מתן הצו מותנה גם כאן בנסיבות המלמדות על סיכול הליך או הכבדה על ביצוע פסק דין.
ד. בתיקון מ' 20 מיום 13.8.00 (ס"ח תש"ס 1752, 283) הוחלף ס' 14(א) ונוסחו דהיום בזו הלשון:
"
היה לראש ההוצל"פ יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצל"פ צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצל"פ על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע, כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין".
בנוסח זה של הוראת סעיף 14(א) לחוק ההוצל"פ ניתנה הבכורה לזכותו החוקתית של הזוכה להגנה על קנינו שקיבלה את בטויה בהלכה הפסוקה בפסק דינו של הנשיא ברק ברע"א 4405/98
יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו (נה
(3) 360, 375-376). בכורה אמרנו - אל מול זכותו החוקתית של החייב לחופש התנועה.
על פי נוסחה הנוכחי של הוראת ס' 14(א) לחוק ההוצל"פ אין צורך להוכיח, כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק הדין. די שתנוח דעתו של יו"ר ההוצל"פ, כי החייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב
או בלי להבטיח את פרעונו על מנת שיורה על עכוב יציאתו של החייב את הארץ. צא ולמד - חייב המבקש לצאת מן הארץ או שיפרע את החוב או שיבטיח את פרעונו ואם תרצו, ניתן להרחיק לכת ולומר, שבעצם היציאה ללא פרעון החוב או ללא הבטחת פרעונו יש כדי להצביע על החשש שהיציאה עלולה לסכל או להכביד על בצוע פסק הדין.
האיזון אל מול זכותו של החייב לחופש התנועה ימצא את ביטויו ברמת הבטחונות, בין אלה שיוצעו על ידי החייב ובין אלה שיקבעו על ידי ראש ההוצל"פ בהתאם לסמכותו על פי סעיף 14(ג) לחוק ההוצל"פ - והכל בהתאם לנסיבותיו של המקרה.
פרשנות זו מתחייבת גם מנוסח הסיפא של הוראת סעיף 14(א) בנוסחה הנוכחי. לפי סיפת הסעיף, החשש לסיכול בצוע פסק הדין, כתנאי למתן הצו, רלבנטי רק מקום וראש ההוצל"פ נתן צו לפרעון החוב הפסוק בתשלומים לפי סעיפים 7א; 69(ב); 64א לחוק ההוצל"פ והחייב מקיים את הוראות הצו. תנאי זה, אגב, לא התבקש לגבי פסק דין למזונות שגם הוא, במהותו, מהווה תשלום חוב לשיעורין מה שמלמד על מעמד מיוחד של פסק דין שכזה.
5. בענינינו אנו אין כל מניעה לכך שהמערער יצא את הארץ ובלבד שיבטיח את פרעון החוב. החוב - מזונות שוטפים של שני ילדים קטינים בני 3 ו-4. העובדה שהמערער משלם את המזונות השוטפים כסדרם אין בה כדי למנוע פתיחת תיק הוצל"פ ומתן סעד של עכוב יציאה מהארץ כנגדו בגין חיובי מזונות הנושאים פני עתיד. פסק דין למזונות, מעצם טיבו וטבעו, מתפרש על פני תקופה ממושכת בעתיד ובעניננו למשך תקופה של כ- 14 שנים. המערער אינו מבקש להבטיח את פרעון החוב טרם יציאתו מן הארץ. לדידו - די בהוראת הקבע לתשלום המזונות עליה חתם. בכל הכבוד, הוראת קבע איננה בטוחה לתשלום המזונות. הוראת קבע הינה בגדר אמצעי תשלום, דרך לתשלום החוב. ברמת הבטוחה כמוה כתשלום במזומן או בשיק מידי חודש לידיה של המשיבה. הוראת קבע, ניתנת לבטול בכל עת בבחינת 'הפה שהתיר הוא הפה שאוסר'. כשזה יעשה, אם יעשה, כשהמערער מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל לא ניתן יהיה לפעול כנגדו באין בטוחה אחרת לפרעון החוב.
6. יתכבד המערער ויבטיח את פרעונו של החוב. ראש ההוצל"פ הקלה עם המערער והציעה ערב
אחד שיציאתו
לא תעוכב. המערער מסרב בכל תוקף להבטיח את פרעון החוב ומכוון למעשה להבטחתו, כי ימשיך וישלם את המזונות כסדרם כפי שעשה עד כה. לדידי - אין די בכך נוכח לשונו הברורה והמפורשת של ס' 14(א) בנוסחו דהיום. ודוק! מדובר בתשלום מזונות בסך של 3,600 ש"ח לחודש בתוספת הוצאות נלוות נוספות לתקופה של כ-13.5 שנים, מה שמלמד על חוב מצטבר (קרן) של מעל 500,000 ש"ח.