התנועה לטוהר המידות נ' ממשלת ישראל

 המבקש להצטרף כידיד בית המשפט: פורום קהלת ע"י ב"כ עו"ד אריאל ארליך ועו"ד אביטל בן שלמה

הנשיאה א' חיות:

1. העתירות שלפנינו עניינן בהחלטת ממשלת ישראל (מס' 3075) מיום 15.10.2017 בנושא "שיפור הליכי האיוש של משרות בכירות בשירות המדינה ותיקון החלטת ממשלה" (להלן: החלטה 3075). בהחלטה זו אישרה הממשלה תיקונים בדרכי המינוי של בכירים בשירות המדינה במסלול של מינוי בפטור מלא ממכרז ובמסלול שבו ממליצה ועדת איתור על המועמד המתאים לתפקיד. בחלק הראשון של ההחלטה עדכנה הממשלה הסדרים הנוגעים להרכבן של ועדות האיתור ולמתכונת עבודתן. בחלק השני של ההחלטה קבעה הממשלה פטור מלא מחובת המכרז לאיוש משרות של משנה למנכ"ל במשרדי ממשלה שבהם מועסקים למעלה מ-150 עובדים.

           העתירות דנן הופנו נגד שני חלקיה של החלטת הממשלה.

רקע הדברים

2. חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן: חוק המינויים) הוא דבר החקיקה המרכזי המסדיר את דרך מינויים של עובדי המדינה בישראל. בהתאם לסעיף 19 לחוק המינויים, דרך המלך למינוי עובדים בשירות הציבורי היא במכרז פומבי המיועד להבטיח שהמועמד הטוב ביותר ייבחר לתפקיד בהליך תחרותי ושוויוני אשר נשען על שיקולים מקצועיים. ואולם לצד הכלל המחייב עריכת מכרז כאמור, הותיר המחוקק פתח לאיוש משרות בשירות המדינה בהליך שאינו מכרזי. כך קובע החוק בסעיפים 5, 6 ו-12 כי חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק לא תחול על מינוי היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה (להלן: נציב שירות המדינה או הנציב) ומנכ"לי משרדי ממשלה. כמו כן מאפשר סעיף 21 לחוק המינויים לממשלה לקבוע על פי הצעת ועדת שירות המדינה (להלן: ועדת השירות), משרות וסוגים של משרות שלא תחול עליהם חובת המכרז בתנאים שתקבע הממשלה.

3. מתוקף סעיף 21 לחוק המינויים נתקבלו לאורך השנים החלטות ממשלה והנחיות של נציב שירות המדינה (שעל חלקן נעמוד בהמשך הדברים), לפיהן הוסדרו שני מסלולים עיקריים למינוי של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה בהליך שאינו מכרזי. המסלול האחד מאפשר מינוי בפטור מלא ממכרז של נושאי משרה בכירים המופקדים על ביצוע מדיניות הממשלה ויישומה באופן המחייב מידה גבוהה של אמון ותיאום עם חברי הממשלה; ומסלול שני מאפשר מינוי של נושאי משרה בכירים בתפקידים שבהם ביצוע מדיניות השר או הממשלה אינו המאפיין הדומיננטי של התפקיד, וזאת בהליך מיוחד שבו ממליצה ועדה מקצועית לאיתור מועמדים (להלן: ועדת האיתור) על המועמד המתאים ביותר לאחר קיום הליך של איתור ובחינת המועמדים השונים לתפקיד.

4. בשנת 2016 העביר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר לוועדת השירות הצעה לקבוע כי בכל משרד ממשלתי המונה מעל 150 עובדים יכהן משנה למנכ"ל במשרה מקצועית הפטורה ממכרז. משרה זו של משנה למנכ"ל אוישה באותה העת במשרדי ממשלה בודדים בלבד ולא נכללה ברשימת המשרות שמינויין פטור מחובת המכרז. הצעת גרונר התייחסה גם למסלול המינוי באמצעות ועדת האיתור. הוצע לקבוע כי ברירת המחדל לעבודתן של ועדות האיתור תהיה הבאת שלושה מועמדים כשירים לפני הגורם הממנה, תחת ברירת המחדל שנהגה עד אז ולפיה ועדות האיתור המליצו, ככלל, רק על מועמד אחד. בנוסף הציע גרונר לערוך תיקונים שונים בהרכב ועדת האיתור (להלן: הצעת גרונר). הצעת גרונר עוררה התנגדות מצד גורמים מקצועיים שונים ובכללם נציב שירות המדינה דאז משה דיין (להלן: דיין) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), עו"ד דינה זילבר (להלן: עו"ד זילבר) שהכינה בעניין זה חוות דעת על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. עמדה דומה הציג גם המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה.

           הצעת גרונר לא קודמה וביום 11.12.2016 החליטה הממשלה (החלטה 2150) על הקמת צוות שרים בראשות שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, ושר התיירות, חבר הכנסת יריב לוין, ובהשתתפות השרים יואב גלנט, אריה דרעי ויובל שטייניץ. הצוות התבקש להגיש לראש הממשלה הצעה חדשה בנושא (להלן: צוות השרים).

5. צוות השרים קיים ארבע ישיבות ושמע את עמדותיהם של גורמים רלוונטיים שונים. בתום הדיונים החליט הצוות לבקש מוועדת השירות להמליץ לממשלה לקבוע כי משרת המשנה למנכ"ל תהיה פטורה מחובת מכרז. כן החליט הצוות לבקש מוועדת השירות להמליץ לממשלה על שינוי במתכונת הפעולה של ועדות האיתור. בהמשך לכך פנתה שרת המשפטים לנציב בבקשה להביא לדיון לפני ועדת השירות את ההצעה הנ"ל (להלן: הצעת השרים). הנציב דיין התנגד גם למתווה הצעת השרים. עו"ד זילבר לעומת זאת ערכה חוות דעת עדכנית לפיה אין מניעה משפטית לקדם את הצעת השרים הגם שהיא מעוררת קשיים. זאת בהתחשב בשוני שבין הצעת גרונר והצעת השרים.