פסק דין
עתירה להורות למשיב למסור לידי העותרים מידע שהתבקש על ידם אודות הצעת תקציב המדינה לשנת 2013 על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק").
הרקע לעתירה
1.פניית העותרים לקבלת המידע נשלחה למשיב ביום 6.11.12. במסגרת פנייה זו בקשו העותרים מהמשיב לקבל לידם את המידע הבא:
תחזית האוצר בדבר הכנסות, הוצאות וגירעון בשנת התקציב הקרובה;
הצעות וחלופות שהציג משרד האוצר להתמודדות עם הגירעון הצפוי, לרבות הצעות לקיצוץ/עיכוב/ביטול דחייה של תכניות קיימות וחדשות, וכן פירוט תכניות תקציביות חדשות המתוכננות לצאת לדרך;
הצעות המחליטים המיועדות, היינו, כל ההצעות להחלטות ממשלה המובאות לדיון ואישור בממשלה ו/או בוועדת השרים הרלוונטית כחלק מהתהליך התקציבי;
חלוקת התקציב המיועדת לשנת 2013 בין אשכולות ובין משרדים ממשלתיים, לרבות סכומים מפורטים בדרגת הפירוט המקסימאלית האפשרית;
סיכומים והבנות שגובשו עם משרדי הממשלה השונים במסגרת הדיונים המקצועיים לרבות סיכומים והבנות בדבר תוספות וקיצוצים תקציביים ומרכיביהן השונים;
כל מסמך רלוונטי נוסף שגובש לגבי התקציב המיועד לשנת 2013.
2.תשובת המשיב ניתנה לעותרות ביום 10.12.12. נוכח כך שבאת-כוח המשיב תמכה את יתדותיה בתשובת המשיב כלשונה, נביא את נוסח התשובה במלואה:
1.ראשית, נדגיש כי בניגוד להנחה העומדת בבסיס הבקשה, והנסמכת ברובה על פרסומים באמצעי התקשורת השונים, הצעת התקציב טרם גובשה באופן סופי. תהליך בנייתו של התקציב מורכב משלבים רבים, שעיקרם ניתוח התמונה המאקרו-כלכלית בישראל ובעולם, קביעת יעדים ארוכי טווח למדיניות הכלכלית, עבודת פנים-ממשלתית מול משרדי הממשלה לשם איתור כשלים כלכליים והצעת שינוים מבניים בהתאם ליעדים, תכנון רפורמות כלכליות במשק, הצגת מצרפי התקציב לממשלה (ההכנסות החזויות, ההוצאה המותרת והגרעון הצפוי כתוצאה מכך), הצגת השינויים בהוצאות משרדי הממשלה השונים (שינויים עקב חקיקה, פסיקה, החלטות ממשלה והסכמים המחייבים את המדינה), המלצה לממשלה על ביצוע שינויים בהוצאות המשרדים כך שהגידול בהוצאה הממשלתית יתאם לחוק ולבסוף – אישור התקציב על ידי הממשלה והגשתו לאישור הכנסת.
2.כידוע, הצעת התקציב לשנת 2013 לא הבשילה לכדי הנחה על שולחן הכנסת ואף לא לכדי אישורה על ידי הממשלה, ועל כן לא ניתן לומר כי התהליך לגיבוש הצעת תקציב המדינה לשנת 2013 הסתיים. למעשה, התהליך הופסק עם החלטת הכנסת על פיזורה ביום 16 באוקטובר 2012, והוא עתיד להימשך, ומבחינות מסוימות להתחיל מחדש, לאחר כינונה של ממשלה חדשה. מובן, כי ממשלה חדשה תוכל לקבוע יעדים שונים למדיניות הכלכלית וסדר עדיפויות שונה מאלה של הממשלה המכהנת, דבר הצפוי להשליך על מבנה הצעת התקציב כולה. נתון נוסף העלול להוביל לשינויים בהצעת התקציב לשנת 2013, הינו העובדה שהתקציב המוצע לא יהא לשנה מלאה, בשל הנסיבות שתוארו.
3.אם כן, בבקשה נדרש משרד האוצר למסור מידע אשר חלקו כלל אינו קיים בשלב זה, וחלקו בגדר טיוטה הנמצאת בשלבי הכנה. לפיכך, אנו נאלצים לדחות את בקשתכם לקבל את המסמכים הנוגעים לגיבוש הצעת תקציב המדינה לשנת 2013, בהתאם לסעיף 9(ב)(2) לחוק, הקובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב. לחילופין, הבקשה נדחית בהתאם לסעיף 9(ב)(4) לחוק, הקובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה. באפשרותכם לעתור כנגד דחיית הבקשה בתוך 45 ימים, וזאת לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.
4.על אף חשיבותה הרבה של הזכות לחופש המידע, אנו סבורים כי במקרה הנדון, האינטרס הציבורי בהגנה על חופש הפעולה של משרד האוצר, ושל הממשלה העתידית, בגיבוש המדיניות התקציבית וקבלת החלטות הנוגעות למדיניות זו, גובר על זכות זו. בפרט, כאשר מדובר במידע מתוך תהליך שלא הושלם, שבחלקו אינו רלוונטי עוד, שאינו משקף בהכרח את העמדה שתגובש בסיום התהליך.
5.יתר על כן, לאחר גיבוש הצעת התקציב, משרד האוצר מפרסם מידע רב הקשור בתקציב באתר האינטרנט של המשרד, מתוך רצון לאפשר לאזרחי המדינה לקבל מידע נרחב באשר לשימוש שהממשלה עושה בתקבולי המסים, ולהרחיב בכך את הדיון הציבורי בנושא זה. כך, למשל, לאחר גיבוש הצעת התקציב 2011-2012, פורסמה ההצעה יחד עם מסמכים נוספים באתר משרד האוצר, וזאת על מנת להנגיש אותה לציבור ככל האפשר: ניתן למצוא באתר את עיקרי התקציב לשעת 2011-2012, את הצעת חוק התקציב והצעת חוק ההסדרים, נספח לתקציב הסוקר את ההתפתחויות הכלכליות במשק, מערכת שאילתות המאפשרת שליפה מהירה של סעיפי התקציב וביצועם ועוד מידע רב בנושאים כאלה ובנושאים הקרובים להם.
נוכח דחיית הבקשה הוגשה העתירה שלפני.
טענות הצדדים בעתירה
3.בטיעוניהם הצביעו העותרים על החשיבות בחשיפת מידע לציבור ובעיקרון הגילוי של המידע המצוי אצל הרשויות. הם תקפו את עילות הסירוב של המשיב בטוענם כי אין תחולה במקרה זה לסעיף 9(ב)(2) לחוק הואיל והמדיניות של המשיב כבר גובשה ומדובר למעשה "במעשה גמור" כלשונם. כן טענו כי לא קיימת תחולה לסעיף 9(ב)(4) לחוק הואיל ואין המדובר בתרשומות או בהתייעצויות פנימיות או בתחקיר פנימי או בעצה או בהמלצה. אין המדובר בדיונים פנימיים, כי אם בתוצרים שצמחו מאותם דיונים פנימיים. ואין המדובר בטיוטה או בחוות דעת כי אם במסמך סופי. בכל מקרה לא ניתן להצדיק חיסוי מידע כמידע פנימי שעה שאותו מידע "סיים את גלגוליו בתוך אותה רשות ויוצא למסע, גלוי באופיו, בקרב רשויות אחרות" כדבריהם. העותרים הוסיפו כי בכל מקרה הוראות החוק שצוינו לעיל אינן נמנות על "פטורי החובה" שבחוק אלא ב"פטורי הרשות", היינו שהרשות רשאית למסור המידע והעניין נתון לשיקול דעתה. לפיכך, במקרה זה לטענת העותרים, המשיב לא נתן את המשקל הראוי לזכות הציבור ובכלל זה לזכות העותרים לדעת ולקבל לידם את המידע המבוקש.
4.מנגד, כאמור, המשיב תמך את יתדותיו בתשובתו כמפורט לעיל והוסיף כי זכות לקבלת מידע אינה זכות אבסולוטית, אלא מאוזנת אל מול צרכיה הבסיסיים של הרשות או צרכי הפרט. הואיל ומדובר בהחלטה מנהלית של הרשות, על בית המשפט לבחון אם ההחלטה הינה סבירה בהתחשב במכלול הנסיבות, ואם היא נתקבלה לאחר שכלול הנתונים והשיקולים העומדים לפניה. במקרה זה, העותרים טועים הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. במישור העובדתי מפני שהעבודה לגיבוש הצעת התקציב לשנת 2013 לא עברה אפילו את המשוכה הראשונה של אישור נוסח ההצעה הסופית על ידי שר האוצר ולפיכך לא קיים מסמך סופי של משרד האוצר שהובא לממשלה. ובמישור המשפטי בכך שהאינטרס הציבורי בהגנה על חופש הפעולה של משרד האוצר ושל הממשלה בגיבוש המדיניות התקציבית לקבלת החלטות הנוגעות למדיניות זו, מהווה טעם המצדיק את ההימנעות ממסירת המידע. בפרט, כאשר מדובר במידע מתוך תהליך שלא הושלם שבחלקו אינו רלוונטי עוד, ואינו משקף בהכרח את העמדה שתגובש בסיום התהליך.