התנאים להחלת חזקת השיתוף על נכס שניתן במתנה ו/או בירושה

עובדות הרקע וההשתלשלות הדיונית

1.         הצדדים לתיק זה נישאו זה לזו כדמו"י בתאריך 15.5.68, ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, אשר הגיעו לגיל בגרות עוד טרם הגשת התביעות המשפטיות הראשונות בין הצדדים בשנת 2004.

2.        חייהם המשותפים של הצדדים הגיעו בפועל לסיומם בחודש יולי 2001, עת עזב התובע את בית מגוריהם המשותף של הצדדים במושב --- (להלן: "הבית במושב" ) ועבר להתגורר בדירה שכורה, ומאוחר יותר בבית חברתו הנוכחית לחיים.

3.       א.          חרף העובדה שאין הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת מזה למעלה משמונה שנים, וחרף חייו הגלויים של התובע במשך כל השנים הללו עם אישה אחרת, מסרבת הנתבעת להתגרש מהתובע בגט כדמו"י וממשיכה להתגורר בבית במושב, שהזכויות בו רשומות ע"ש שני הצדדים בחלקים שווים, תוך שהיא נאחזת לאורך כל השנים הללו ועד עצם היום הזה בצו למדור ספציפי אשר ניתן ע"י כב' ביה"ד הרבני האזורי בנתניה, במסגרת תביעה ל"שלום בית ומדור ספציפי ", ותביעה נוספת ל"מזונות ומדור ספציפי שהגישה הנתבעת כנגד התובע, לפני למעלה משמונה שנים (שתי התביעות מסומנות כמוצג ת/2 ) .

        ב.           בסעיף 7 לכתב התביעה למזונות ומדור ספציפי בביה"ד הרבני, ציינה הנתבעת כי מדובר ב"בית פרטי רחב ידיים בן חמישה חדרים על שטח בהיקף של 2 דונם, עליו גם בנויה יחידת דיור נוספת".

4.         בפני בימ"ש זה הוגשו ע"י הצדדים במרוצת השנים שלוש תביעות, שתיים מהן ע"י הבעל כנגד אשתו, ואחת של האישה כנגד בעלה.

        א.           בתמ"ש 14070/07 - תבע הבעל את פירוק השיתוף בבית שבמושב, שהזכויות בו רשומות ע"ש שני הצדדים בחלקים שווים.

        ב.           בתמ"ש 14071/07 - עתר הבעל למתן פס"ד המצהיר על זכאותו למחצית מכלל הזכויות שנצטברו ע"ש האישה במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, לרבות מחצית מהזכויות שנרשמו במהלך שנות החיים המשותפת על שמה של האישה בדירת מגורים המצויה ברח' --- בת"א, הידועה --- (להלן: "הדירה בת"א ) הרשומה ע"ש האישה ואחיה בחלקים שווים.

                      (דהיינו, הבעל עתר להצהרה כי הינו זכאי להירשם כבעל 25% מהזכויות בדירה זו).

        ג.            בתמ"ש 14072/07 - עתרה האישה למתן פסק דין המצהיר כי היא שותפה בחלקים שווים בכלל הזכויות שהצטברו ע"ש הבעל במהלך חייהם המשותפים של הצדדים.

5.      א.           התביעה לפירוק השיתוף בבית שבמושב הגיעה לסיומה בישיבת יום 20.9.06, במתן צו לפירוק השיתוף בבית ובתכולתו, ולחלוקת התמורה בין הצדדים בחלקים שווים.

                        עם זאת, נקבע בצו זה כי ביצוע פירוק השיתוף בפועל יושהה, כל עת שצו כב' ביה"ד הרבני למדור ספציפי ישאר על כנו.

        ב.           תביעותיהם ההדדיות של הצדדים באשר לזכויות השונות שנצברו ע"ש מי מהם בתקופת החיים המשותפים, (למעט עניין הדירה ב-ת"א) הגיעו אף הן מהותית לסיומן בתאריך 20.9.06, בעת שהוצהר ע"י ביהמ"ש מכח הסכמת הצדדים כי כלל הזכויות שצברו הצדדים החל מיום נישואיהם בתאריך 15.5.68 וכלה ביום 31.12.01 (שנקבע בהסכמת הצדדים כמועד פקיעת הקשר לעניין השיתוף בצבירת הזכויות) שייכות לצדדים בחלקים שווים.

        ג.            במסגרת ההתדיינויות שקויימו בפני, נותרו לפיכך הצדדים חלוקים אך ורק בשאלה אם נכללות הזכויות הרשומות ע"ש האישה בדירה בת"א במסת רכושם המשותף של הצדדים העומדת לחלוקה מכח חזקת השיתוף, ובסוגיה זו בלבד ידון פסק הדין לגופה, ואילו הצווים האופרטיביים המסכמים ינתנו גם לגבי חלוקת יתר זכויותיהם של הצדדים.

  חזקת השיתוף

6 .        בע.א. 52/80 שחר נ' פרידמן פ"ד ל"ח (1) 443, 446, הוגדרה חזקת השיתוף ע"י כב' ביהמ"ש העליון (מפי כב' השופט א. ברק) כדלהלן:

                        "הלכת שיתוף הנכסים היא "דוגמה מובהקת של חקיקה שיפוטית, שלידתה על אובני בית משפט זה" (השופט אלון בע"א 630/79 [1], בעמ' 368). הקונסטרוקציה המשפטית, העומדת ביסוד חקיקה שיפוטית זו, היא הסכם משתמע בין הצדדים, לפיו הם שותפים שווים בזכויות ברכוש מסוים (ע"א 253/65 [2]; ע"א 2/77 [3]). עפ"י גישה זו, בית המשפט מסיק מנסיבות החיים המשותפים שבין בני הזוג גמירת דעת, לפיה יהיו שותפים בזכויות מסוימות . אך טבעי הוא איפוא, כי השאלות, אם במקרה קונקרטי קיים הסכם על שיתוף נכסים ומה היקפו של השיתוף, הן שאלות שבעובדה, המוכרעות על פי כל נסיבות העניין " (ההדגשות שלי, י.כ.).

7 .        "חזקת השיתוף היא טכניקה משפטית להסדרת יחסי הרכוש בין בני הזוג בהתקיים נסיבות מסוימות.

            החזקה מאפשרת לבתי המשפט להכריז על קיומו של שיתוף מלא או חלקי בנכסים, גם אם על פי הכללים המשפטיים ה"רגילים" מדובר בנכס או בנכסים המצויים בבעלותו של אחד מבני הזוג".