תיק רבני
בית דין רבני גדול ירושלים
|
938927-4
23/05/2018
|
בפני הדיינים:
1. הרב יעקב זמיר 2. הרב מימון נהרי 3. הרב ציון לוז־אילוז
|
- נגד - |
המבקש:
פלוני עו"ד שלומית ביר
|
המשיבה:
פלונית- ע"י טו"ר אליאב ביטון
|
פסק דין |
לפנינו בקשת האיש (להלן: המבקש) לסתירת דין של פסק בית הדין הגדול מתאריך ח' באלול תשע"ד (3.9.2014), שבו קיבל את הערעור שהוגש על ידי האישה (להלן: המשיבה) על החלטות בית הדין האזורי מתאריך כ"ח באדר תשע"ג (10.3.2013) ומתאריך כ"ז באייר תשע"ג (7.5.2013) שבהן אושרה ההתמחרות בדירת הצדדים וקבע כי ההחלטות מבוטלות.
תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין
בית הדין האזורי ביצע 'התמחרות' בין הצדדים על דירה המגורים שבבעלות המדינה, שאינה רשומה על שם הצדדים, ושלצדדים אין בה זכויות קנייניות כל שהן.
בית הדין האזורי נתן תוקף פסק דין לתוצאת 'ההתמחרות' שלפיה ישלם המבקש למשיבה סך של 400,000 ש"ח והיא תפנה את הדירה לטובתו. המשיבה הגישה ערעור על פסק דין זה. כאמור הערעור התקבל – זאת בדעת הרוב שקבע כי ההתמחרות בטלה.
הפועל היוצא מפסק הדין הנ"ל הוא המצב העובדתי: המשיבה נותרה להתגורר בדירה ואילו המבקש נותר מחוץ לדירה.
מאז ועד לתקופה האחרונה המבקש מבקש בכל מיני הליכים משפטיים לבטל את פסק דינו של בית הדין הגדול,[1] ולהקים לתחייה את תוצאות ה'התמחרות' שנעשתה בזמנו. האחרון שבהם הוא הבקשה לסתירת הדין המונחת בפנינו.
טיעוני המבקש
הנימוק המרכזי לעתירה זו הוא שפסק דינו של בית הדין הגדול בזמנו נשען על הנחות עובדתיות שאינן נכונות, וכפי שביקש המבקש להוכיח מהמסמכים והראיות החדשות שאותם הציג לפנינו, ושלא היו ולא יכלו להיות לפני בית הדין הגדול בהרכבו הקודם.
מהמסמכים הנ"ל עולה כי הצדדים לא 'פלשו' לדירה אלא שכרו מחברת עמידר את הדירה בחוזה שהחזיק מעמד כשנתיים. עוד עולה כי אין דירת הצדדים נכנסת בגדרי 'דיור ציבורי'.
עוד עולה כי המבקש לא עזב את הבית אלא 'הועזב' על ידי המבקשת למרות החלטות בית הדין.
להלן טיעוני המשיבה
בית הדין הגדול צדק בפסק הדין שניתן לאור חוות הדעת המשפטית שקיבל בית הדין ושבו נקבע באופן ברור שאין תוקף משפטי להתמחרות.
המבקש עזב את הבית בגין התנהגותו כלפיה על פי צו הגנה. המשיבה מתגוררת בדירה מאז עם הילדים.
הכרעת בית הדין
לאחר שמיעת הצדדים, ולאחר העיון בסיכומי הצדדים בנוגע לבקשה מקדמית זו, ולאחר העיון במסמכים שהוצגו בפנינו, עמדת בית הדין שיש להיעתר לבקשה לסתירת הדין, ובהסתייגות: אין אומנם תוקף להתמחרות, אולם יש לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי למבקש בהתאם לאומדנה של בית הדין.