התובע הצבאי נ' ח/*** טוראי י.א.

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בפרטי האישום הבאים: תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ; פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין; שיבוש הליכי חקירה, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיפים 184 ו- 186(א) לחוק העונשין, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום,08/08/2017, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________                       ____________                ____________

                  שופט                                       אב"ד                                שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעברה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין; פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו – 335(א)(1) לחוק העונשין; שיבוש הליכי חקירה, לפי סעיף 244 לחוק העונשין והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיפים 184 ו- 186(א) לחוק העונשין. כתב האישום סב על אירוע אלימות חמור מיום 3.7.2017 שראשיתו בעימות מילולי שהתפתח בין הנאשם לטור' א.ס (להלן- המתלונן). במהלך חילופי הדברים, השליך הנאשם בקבוק לעבר המתלונן, בתגובה אחז המתלונן בבקבוק והשים עצמו משליכו לעבר הנאשם, אז החליק הבקבוק מידיו ופגע בראשו של הנאשם. המתלונן התנצל בפני הנאשם על כך, אולם הנאשם בתגובה הכה את המתלונן באגרופים, שרט אותו בצווארו, הכה אותו באמצעות קת כלי הנשק שלו ואף ניסה לדרוך את הנשק, תוך שלמתלונן נגרמו שריטות ושטף דם בצווארו. בהמשך, הפרידו בין הניצים שני חיילים נוספים ששהו בחדר ונשקו של הנאשם נלקח ממנו. למרבה הצער, השתחרר הנאשם מאחיזתו של החייל, שלף סכין קפיצית, דקר את המתלונן ברגלו באמצעותה, תוך שנגרם למתלונן חתך באורך שלושה ס"מ. המתלונן אושפז בבית החולים למשך חמישה ימים והותאמו לו ארבעה שבועות של מחלה. אחר דברים אלה, הטמין הנאשם את הסכין בספריית מדפים באפסנאות היחידה.

אין להכביר מילים על אודות חומרתם הניכרת של מעשי האלימות שבהם נקט הנאשם כלפי המתלונן. מדובר באירוע שראשיתו בעימות מילולי, אשר הלך והסלים לאלימות פיזית משמעותית, הכוללת ניסיון לדריכת כלי הנשק האישי ובהמשך אף תוך שימוש בסכין וגרימת פציעה משמעותית למתלונן. אירוע זה חתר תחת הפגיעה בשלמות גופו של המתלונן ושל הנוכחים האחרים בחדר, פרט לנזק החמור שנגרם למתלונן, היו המתלונן ואף הנוכחים האחרים בחדר במרחק פסע מנזק רב ומשמעותי הרבה יותר שעלול היה להיגרם כתוצאה מהתנהגותו משולחת הרסן של הנאשם. עקרון ההלימה שהועלה על נס במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין מחייב הטלת עונש ההולם את מעשה העברה האמור בנסיבותיו (לשאלת היחס שבין הסדר טיעון המבטא הסכמה קונקרטית בין צדדים שיש לבחנה על-פי אמות המידה המקובלות הנהוגות בפסיקה, לבין מתחם הענישה ההולם שהוא קביעה נורמטיבית של בית הדין הנעשית על פי הוראות החוק ומדיניות הענישה הנוהגת, ראו למשל: ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.2013); ע"פ 9246/12 חמאיסה נ' מדינת ישראל (24.3.2014); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי אהרון (6.7.2014)). לנוכח חומרת הדברים, הזוכים למשנה חומרה בעת שהם מתבצעים במסגרת צבאית ופוגעים בערכי הסדר והמשמעת הצבאיים במחנה צבאי שבו נושאים החיילים נשק, כמו גם  הפגיעה בערכי הכבוד ההדדי והרעות, הוטלו בפסיקת בתי הדין הצבאיים  עונשי מאסר ממושכים לריצוי בפועל (ראו למשל: ע/ 34,37/17 טור' סלומון נ' התובע הצבאי הראשי (2017); ע/123/09 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט דולבילוב (2009)). זאת ועוד, לצד אירוע האלימות החמור, הוסיף הנאשם ושיבש הליכי חקירה בהטמינו את הסכין שבאמצעותה פצע את המתלונן, מעשה שעשוי היה להכשיל את ההליך השיפוטי בעניינו.

בגין מעשיו בתיק זה הוחזק הנאשם במעצר החל ביום 3.7.2017.

בבואנו לשקול את הסדר הטיעון שהוצג לנו, חרף חומרתם הניכרת של המעשים והסיכון הרב הטמון בהם, נתנו דעתנו לעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במיוחס לו, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע צער וחרטה על הדברים. מדובר בנאשם שגויס לצה"ל אך בחודש מרס 2017 ושאף להשתלב בקורס קצינים ולנוכח התרחשות האירועים בכתב האישום נגדעו תכניותיו להתקדם באפיק הפיקודי. שקלנו את עמדת נפגע העברה שמסר שמצבו הרפואי משתפר וכי הוא סומך ידיו על שיקול דעת התביעה הצבאית בבואה להתקשר בהסדר הטיעון ונתנו דעתנו לכך שרכיב העונש אף כולל רכיב של פיצוי שיועבר אליו. כעולה מטיעוני הצדדים הנאשם נעדר רישום פלילי, אף כי עיון בתדפיסו האישי מעלה כי חרף תקופת שירות צבאי קצרה יחסית, לחובתו שבע עברות משמעת ובכללן איום ועלבונות כלפי מפקדו. לבסוף שקלנו את נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם שהוא בן למשפחה נורמטיבית (ס/1), שקלנו את מצבו הרפואי של אביו הנכה ואת מצבה הכלכלי של המשפחה (ס/2, ס/3) ומשמצויים אנו בפתחו של חג הקורבן, בסופו של יום, החלטנו, לא בלי היסוס, לאמץ את הסדר הטיעון שהוצג, תוך שימת דגש על החמרת רכיב עונש המאסר המותנה שיוטל על הנאשם בגין מעשיו.

על הנאשם נגזרים אפוא העונשים הבאים:

1. מאתים וארבעים (240) ימי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו.
2. עונש מאסר מותנה בן עשרה (10) חודשים למשך שלוש (3) שנים שלא יעבור עברות שיש בהן יסוד של אלימות.