התובע הצבאי נ' ח/XXX סמל מוחמד אטרש

בטענות מקדמיות

רקע

1. כנגד הנאשם, סמל מוחמד אטרש, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ביזה. בחודש יולי 2013, נכנס הנאשם יחד עם קצין וחייל לביתו של פלסטיני בכפר עידנא, לשם ביצוע חיפוש. נטען, כי הנאשם עלה לבדו לקומה השנייה בבית ונטל שלא כדין שרשרת זהב בשווי של כ-16,000 ש"ח וכן כסף מזומן בסך 70 ש"ח מתוך מגירה באחד החדרים בבית.

2. ההגנה העלתה בפנינו טענה מקדמית, לפיה בהעדרו של שימוע כנדרש על-פי החוק – דינו של כתב האישום להתבטל. התביעה, מצידה, סבורה כי נהגה כדין ועל-פי ההנחיות המנהליות. מכל מקום, גם אם שגתה בפעולתה איזון הנסיבות מלמד כי אין מקום להורות על ביטול כתב האישום, ולשיטתה ניתן לקיים שימוע בדיעבד.

3. להיסטוריה של התיק – ואכן מדובר כאן בארבע שנים של מעש ומחדל – קיימת חשיבות הן בבחינת הדברים והן בהגעה לתוצאה הראויה, ולכן נביאה בהרחבה.

השתלשלות העניינים

4. החקירה בתיק נפתחה בחודש יולי 2013 בעקבות תלונת התושב בדבר גניבת הפריטים לעיל. גרסאות המעורבים נגבו באופן מידי, לרבות זו של הנאשם. באמרתו מופיע אך ורק שם היישוב בו הוא מתגורר, ללא כתובת מדויקת או מספר טלפון. עם זאת, מפקדו מסר למצ"ח, בחודש ספטמבר 2013, מספרי טלפון של הנאשם. האחרון נחקר פעם נוספת בחודש נובמבר 2013, כתובתו לא הופיעה על-גבי האמרה, אך צוין מספר טלפון נייד (שונה מזה שנמסר על-ידי מפקדו). בחודש ספטמבר 2014 התבקשה השלמת חקירה, בין היתר, גביית עדות נוספת מן הנאשם, כאשר באותה עת כבר השתחרר משירות סדיר. מצ"ח פעלה לקבלת כתובת ומספר טלפון עדכניים של הנאשם. ניסיונות לאתרו במספר הטלפון שמסר (כמו גם במספר נוסף) העלו חרס. גם שיחות שנערכו עם אחיו של הנאשם לא צלחו, שכן מסר כי הנאשם נעדר טלפון ואינו מוכן לשוחח עם מצ"ח. לפיכך, התבקש סיועה של משטרת ישראל בזימון הנאשם קצין חקירות במשטרה מסר, כי משיחה שנערכה עם קרוב משפחה עלה, כי הנאשם אינו מוכן לשתף פעולה. לאחר מכן צוין, ביום 30.10.14, כי נשלחו לביתו מספר זימונים שלא נענה אליהם, וכי אין בידם לעשות דבר בנוגע לכך. ניסיונות נוספים ליצור קשר עם הנאשם ועם המשטרה לא צלחו.

5. בחודש מרץ 2015 שלחה התביעה הצבאית מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום המיועד לנאשם. במכתב צוין כי תיק המצ"ח בו נחקר הנאשם כחשוד הועבר לעיון הפרקליטות הצבאית וקיימת אפשרות כי יוחלט להגיד נגדו כתב אישום בעניין זה. נוכח האמור, רשאי הנאשם בתוך 21 ימים מיום קבלת הודעה זו לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב האישום. המכתב נשלח לכתובת "אטרש XXX", כמו גם לכתובת "כפר חורה", באמצעות דואר רשום.

6. ממעקב משלוחים של דואר ישראל, שהציג הסנגור במהלך הדיון, עלה כי ביום 22.4.15 הגיעו המכתבים לדואר נע בבאר שבע, אך הנמען אינו ידוע במען ויוחזר לשולח. ביום 5.5.15 הגיעו המכתבים חזרה לסניף הקריה של הדואר לשם החזרתו לשולח, הושארה הודעה לשולח וביום 17.5.15 הוחזרו דברי הדואר לשולח. ביום 25.5.15 הוגש כתב האישום בתיק.

7. לאחר הגשת כתב האישום לא הצליחה מזכירות בית הדין לאתר את הנאשם במספר הטלפון הרשום בתדפיס האישי. זימון לנאשם להתייצב בבית הדין נשלח לכתובתו הרשומה. דבר הדואר הגיע ליחידת הדואר המרכזית בבאר שבע ביום 25.6.15 וצוין כי יועבר ליחידת הדואר הקרובה לנמען לצורך מסירתו שם. בישיבת קדם דיון שנערכה ביום 30.6.15 קבעה נשיאת בית הדין, כי הנאשם לא התייצב לדיון ולא ברור האם קיבל לידיו את הזימון שנשלח באמצעות דואר רשום. לפיכך, התבקשה המשטרה הצבאית לזמנו למועד נדחה. בחודש אוגוסט 2015 ציינה ממצ"פ דרום כי "אין ביקורים לדרושים מהמגזר הבדואי והדרוזי עקב מקום מגוריהם הבעייתי וחוסר שיתוף הפעולה של משטרת ישראל". בית הדין קבע בישיבה מיום 9.8.15 כי יש לבחון את ההחלטה, נוכח חומרתו של כתב האישום והצורך במיצוי המאמצים לשם זימון הנאשם לדיוני בית הדין. בחודש אוקטובר 2015 צוין כי נערכה פגישה בין המשטרה הצבאית למשטרת העיירות, שמסרה כי ינסו לסייע בזימונו, אך "לאור המצב הביטחוני העניין יתעכב במעט".