תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
|
3-17
16/02/2017
|
בפני שופטת:
אל"ם מאיה הלר
|
- נגד - |
המערער:
התובע הצבאי הראשי ע"י ב"כ סגן שמעון אוחנה
|
המשיב:
סא"ל עודד בקר ע"י ב"כ סרן אלישר פיינגרש
|
פסק דין |
ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (תעבורה) 261/16 (סא"ל דב פולוק – שופט) ביום 21.12.2016. הערעור (קולת העונש) התקבל.
- סא"ל עודד בקר, המשיב, נתן את הדין לפני בית הדין הצבאי לתעבורה, בגין עבֵרה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בכך שנהג בדרך עירונית, שבה המהירות המותרת היא 70 קמ"ש, במהירות של 109 קמ"ש, כלומר נסע במהירות העולה ב- 39 קמ"ש על המותר.
- בית הדין קמא הנכבד השית על המשיב חודשיים פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 400 ש"ח.
- התביעה לא השלימה עם מידת העונש ועתרה להחמיר בעונשו ולהוסיף לו רכיב של פסילה בפועל.
גזר-דינו של בית הדין קמא
- בית הדין קמא הנכבד סקר את נסיבות המקרה ונסיבותיו של המשיב, וקבע כדלקמן –
"הנאשם נסע 39 קמ"ש מעל המהירות המותרת (109 קמ"ש במקום 70). הנאשם הסביר את מעשיו בכך שהוא סבר שהמהירות המותרת 90 ופשוט לא שם לב שהוצב תמרור מיוחד המוריד את המהירות המותרת. הנאשם נוהג מזה 26 שנה אין לנאשם עבר מכביד. אשר על כן ובהתחשב בנסיבות העבירה החלטתי להסתפק בקנס ופסילה על תנאי".
ערעור התביעה על קולת העונש
- התביעה הצבאית עתרה להחמיר בעונשו של המשיב בדרך של הוספת רכיב של פסילה בפועל וזאת על מנת להלום את הסיכון הנגרם ממעשה העבירה. נטען, כי בית הדין קמא שגה עת סטה מרמת הענישה המקובלת בעבירות ממין זה, תוך שהתעלם מהישנותה של העבירה. עוד הוטעם, כי שגתה הערכאה קמא עת נתנה משקל של בכורה לעובדה, כי המשיב לא שת ליבו לתמרור המגביל את מהירות הנסיעה באותה דרך, על אף שעסקינן בעבירות המקימות למשיב אחריות קפידה. התובע המלומד הוסיף וטען כי גם דרגתו של המשיב, המחייבת אותו בדוגמא אישית, מוסיפה נופך חומרה למעשים. התובע המלומד תמך טיעוניו בפסיקה של בית-דין זה.
עמדת ההגנה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת