התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.             עתירה זו היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. נאמר כבר כאן, כי מגישיה ראויים להוקרה, כפי שגם ציינו בעבר. העתירה הוגשה ביום 4.4.04, לפני למעלה משלוש עשרה שנים. במקורה כללה שלושה סעדים – אשר שניים מהם, השני והשלישי, הושגו במהלך השנים ועל כן נמחקו (החלטה מיום 19.7.10). הסעדים הללו היו קביעת נהלים להעסקת משגיחי כשרות וקביעת מבחני הסמכה לעניין זה, וגורמי המדינה פעלו בעקבות העתירה.

ב.             אשר לסעד הראשון, שעניינו כי משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים, נושא זה טופל – כפי שכתבנו בהחלטה הנזכרת מיום 17.7.10 – "כמי השילוח ההולכים לאט". מי ימנה מספר ההחלטות שניתנו בנושא זה, וכבר נאמר באחת מהן, כי "הנושא שלפנינו מיאש" (5.2.17); זאת, הגם שבמהות לא היתה – ומכל מקום כיום אין – מחלוקת שיש לשים קץ למצב שבו המשגיחים מועסקים על-ידי המושגחים, על כל החששות המובנים, ואין צריך להכביר מלים וגם אין רצוננו לפגוע; נשוב לכך בקצרה בהמשך.

ג.              נביא את עיקריה של ההחלטה מ-22.3.17:

א. עתירה זו – עתירה ציבורית ככל משפטה וחוקתה – הוגשה ב-2004, והתמקדה בליקוי מרכזי במערך הכשרות הממלכתי, ליקוי שאין חולק עליו, והוא כי ככלל משגיחי הכשרות הם עובדי העסק המושגח, ומבלי לפגוע באיש, זו פרצה המפתה להיכנס בה, והפוגמת הגדרתית באמון בהשגחה. העתירה הגיעה לגיל בר מצוה, ולאורך השנים כשלו עד הנה באורח מצער ומתמיה כל המאמצים לתקן את הטעון תיקון. צו על תנאי ניתן עוד ב-2008. יתר על כן, הפתרונות המועלים מתכווצים מדי פעם ו'הר' של הצעות שעלו בהחלטות השונות, אותן לא נמנה כאן כרוכלים, הוליד 'עכבר' בדמות ניסוי מקדים (פילוט) כיום בשישה (!) בתי עסק; הבו גודל. העצוב הוא שגם גורמי המשיבים אינם חולקים על אי תקינות המצב הקיים , אך "באו בנים עד משבר וכֹח אין ללדה" (ישעיהו ל"ז, ג').

ב. שקלנו אם לא באה השעה ליתן צו מוחלט שיצהיר כי קשר כספי על-ידי העסקה, או בדרך אחרת, בין בתי עסק מקבלי תעודות כשרות לבין משגיחי הכשרות טבול בניגוד עניינים מובהק, ועל כן דינו להיבטל.

ג. ואולם, בכל זאת ראינו לנכון להמתין עוד קמעא לדו"ח הסיכום של הועדה שמינתה הרבנות הראשית לנושא זה, העתיד להיות מוגש לרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לאחר דיונים רבים, ובהנחת הרצון הטוב של המשיבים. אנו מבקשים כי תימסר הודעת עדכון עד 1.5.17, לאחר הפסח, שתכלול דיווח על דו"ח הועדה ועל ישיבת מועצת הרבנות הראשית שדנה בו. הזמן דוחק. הדעת נותנת כי המשיבים יביאו בחשבון – כנמסר – את אי התקינות של המצב הקיים בקשר משגיח/מושגח. כמובן ברקע נמצא גם תיק דנג"ץ 5026/16 התלוי ועומד בעקבות בג"ץ 6494/14 בו נקבע מועד של שנתיים מיוני 2016 לפתיחת הנושא בהיעדר הסדר.

ד. אכן נחוצה עזרת ההשגחה העליונה להשגחה הפרטית, אך בידי אדם להסדיר זאת, ולא בשמים היא. המשאבים הנחוצים לכך גם יכולים לכאורה להיות מכוסים מאגרות בלא שהמשגיח והמושגח יהיו תאומי-סיאם."

ד.             והנה אכן קיבלנו עתה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים, שעיקרה כי דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל בראשות הרב מיכה הלוי – רבה הראשי של פתח תקוה – הוגש לרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ב-27.4.17, אושר בישיבתה של מועצת הרבנות הראשית ביום 3.5.17. הדו"ח וההחלטות צורפו על-ידי המשיבים.

ה.             חברי הצוות, שפעל למעלה משנה, היו – כאמור – הרב מיכה הלוי (יו"ר), הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי לרבנות הראשית, הרב אליהו מלול, יועץ לרב הראשי ומר ז'ילבר כהן, נציג ציבור, ולימים, גם מר משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית ומר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת.