התאמתו של סעד הצהרתי לתקיפת החלטה לדחות בקשה להתקבל כחבר במושב

"Please accept my resignation. I don't want to belong to any club that will accept people like me as a member" (Groucho Marx Groucho and Me (1959) p. 321).

ובתרגום חופשי: "אנא קבלו את התפטרותי. אין לי חפץ בחברות במועדון המסכים לקבל אותי כחבר בשורותיו".

האמנם?

השאלה

1.          המבקשים ביקשו להתגורר בקדרון-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן גם: "המושב" או "האגודה"). במהלך שנת 2007 ניהלו המבקשים משא ומתן לרכישת משק במושב. העסקה הותלתה בהסכמת האגודה לקבל את המבקשים כחברים בה. ביום 25.9.07, בתום הליך קבלה על אודותיו ארחיב בהמשך, החליט ועד ההנהלה של האגודה, ללא נימוקים, לדחות את בקשת המבקשים להתקבל כחברים באגודה (להלן: "ההחלטה"). ביום 11.10.07 הגישו המבקשים ערעור על ההחלטה בפני האסיפה הכללית של המושב (להלן, בהתאמה: "הערעור"; "האסיפה הכללית"). אין חולק כי עד עצם היום הזה לא כונסה האסיפה הכללית לדון בערעור. עוד אין חולק כי במשך כשמונה חודשים, למן הגשת הערעור (11.10.07) ועד להגשת ההליך שלפניי (18.6.08), ישבו המבקשים באפס מעשה. הם לא פנו לרשויות האגודה כדי לברר מה עלה בגורל הערעור. הם גם לא פנו לבית משפט מוסמך בבקשה למתן סעדים זמניים כנגד האגודה וכנגד בעלת המשק שביקשו לרכוש, שיחייבו את האגודה לכנס את האסיפה הכללית ולדון בערעור, וימנעו את מכירת המשק לצדדים שלישיים עד למתן החלטה בערעור. ביני לביני, ביום 11.2.08, נמכר המשק נשוא ההליך שלפניי לצדדים שלישיים. ביום 17.4.08 חתמה האגודה על בקשה להעברת זכויות במשק.

2.          ביום 18.6.08 הגישו המבקשים תובענה זו שלפניי, בדרך של המרצת פתיחה, ובה הם עותרים להצהרה לפיה ההחלטה בטלה. לטענתם, יש להורות על בטלות ההחלטה הן מן הטעם שהליך קבלתה נגוע באסופה של פגמים היורדים לשורשו של עניין והן משום שההחלטה גופה פסולה. השאלה המרכזית העומדת במוקד הדיון היא: האם מצדיקות נסיבות המקרה הנוכחי מתן סעד הצהרתי, אם לאו. בשאלה זו אעסוק להלן.

3.          אקדים ואציין כי בפתח הישיבה שנקבעה לשמיעת ראיות בתיק (26.3.09) עוררתי מיוזמתי את שאלת זכאות המבקשים לקבלת הסעד ההצהרתי שנתבקש בתובענתם. הפניתי את המבקשים לטענות המקדמיות שהעלה המושב בתשובתו להמרצת הפתיחה (סעיפים 39 עד 45) ובכלל זה, שיהוי, מניעות, ויתור, והיות הסעד ההצהרתי המבוקש בעל נפקות תיאורטית לאור מכירת המשק נשוא התובענה לצד שלישי. במהלך ישיבת 26.3.09 אפשרתי לבאי-כוח הצדדים להתייחס בעל-פה לשאלת נאותות הסעד ההצהרתי המבוקש (ראו עמ' 4 עד 10 לפרוטוקול). בתום שמיעת טיעוני הפרקליטים קבעתי כי השאלה אם הסעד ההצהרתי המבוקש על ידי המבקשים הינו סעד ראוי בנסיבות המקרה דנן, אם לאו, תוכרע בטרם יוחל בגביית ראיות. עתה הגיעה עת ההכרעה.

למען הסדר הטוב, וכדי למנוע הכברת מלל מיותר אציין, כי כל ההדגשות שתובאנה בציטוטים השונים בפסק דין זה, הן שלי, אלא אם כן ייאמר במפורש אחרת.

עובדות הרקע הצריכות לעניין

4.          ואלה הן עיקרי העובדות אשר ברובן אינן שנויות במחלוקת:

הצדדים

5.          המבקש 1 (להלן גם: "יעקב") והמבקשת 2 (להלן גם: "לילך") הינם בני זוג הנשואים זה לזו ולהם שני ילדים פעוטים. המבקשים הם אזרחי מדינת ישראל ושירתו שירות מלא בצה"ל.

המשיב, אשר נוסד בשנת 1949, רשום כאגודה שיתופית ומסווג כמושב עובדים. אדמות המושב הן בבעלות מדינת ישראל ומנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"). זכויות המושב באדמותיו מעוגנות בהסכם בין המושב למינהל, ולפיו שוכר המושב מאת המינהל את שטחי משבצת המושב (להלן: "הסכם המשבצת"). בהתאם להסכם המשבצת, המושב מעניק לחברים בו רשות להשתמש במקרקעין שהושכרו לו. לכל חבר מוקצית נחלה ומעמדו בה הוא מעמד של בר-רשות.  

המגעים לרכישת משק במושב

6.          במהלך שנת 2007 ניהלו המבקשים משא ומתן עם הגברת נימה הורוביץ (להלן: "הגב' הורוביץ"), שהייתה בשעתו חברה באגודה, לרכישת הזכויות בנחלה הידועה גם כמשק 36 במושב (להלן: "המשק").

7.          לאחר משא ומתן מתמשך הסכימו המבקשים והגב' הורוביץ על פרטי העסקה. הם ניסחו טיוטת הסכם מכר, אשר לא נחתמה (נספח ב' להמרצת הפתיחה). במבוא לטיוטת הסכם המכר הצהירו הצדדים כי ידוע להם שרכישת הזכויות במשק מותנית בקבלת המבקשים כחברים במושב על ידי ועד האגודה, בהתאם לתקנון המושב.  

הליך הקבלה למושב

8.          ביום 9.9.07 זומנו המבקשים לפגישה עם נציגי ועד ההנהלה של האגודה (להלן גם: "הועד"). במהלך פגישה זו המציאו המבקשים לועד תעודות יושר ממשטרת ישראל, המעידות כי לא הורשעו בעבירה פלילית. נוסף על כך התבקש כל אחד מן המבקשים, לכתוב מספר שורות בכתב ידו, לצורך אבחון הכתב על ידי גרפולוג.  

9.          כשבועיים לאחר מכן זומנו המבקשים לפגישה נוספת עם נציגי הועד. במהלך אותה פגישה וכהמשך ישיר לפגישה הראשונה, התחקו נציגי הועד על אודות פועלם של המבקשים, כאשר האחרונים נשאלו, בין היתר, לתחום עיסוקם ולאופן בו הם תורמים לקהילה. בנוסף, נתבקשו המבקשים למסור פרטיהם של שני ממליצים.