השתק פלוגתא יכול להיווצר גם במסגרת החלטת ביניים

1.      1.      משה קוממי ז"ל (להלן - " המנוח"), היה תלמיד כיתה י"ב עת ירד לצלול בחוף ימה של תל-אביב ביום 5.4.99. למרבה הצער נספה המנוח בעת הצלילה, ולפי דו"ח נתיחה שלאחר המוות (ת/4) מותו של המנוח נגרם כתוצאה: " מהלם בעקבות חבלה בראש בכוח יחסי רב עם שבר בגולגולת על ידי מכשיר מתכתי באופן יחסי חד ובתנועה כמו מדחף של מנוע סירה". המנוח היה מבוטח בפוליסת תאונות אישיות לתלמידים שהנפיקה הנתבעת ואשר בה נכתב כי:

" אם תוך תקופת הביטוח יפגע מוטב על ידי תאונה, הרי אז בכפיפות לחריגים ולתנאים שבפוליסה... ישלם המבטח למוטב פיצויים כמפורט להלן..."

            בהמשך הפוליסה, בסעיף 1 מופיעה הגדרת " מוטב" כדלקמן:

                        " מוטב - תלמיד הנכלל בביטוח זה מכוח הודעת הצטרפות... או הורה של תלמיד כאמור".

בסעיף 2(א)(1) לפוליסה נקבע כי הפיצוי בגין מותו של תלמיד יעמוד על סך של 15,000 דולר, ובסעיף 2(ד) לפוליסה שכותרתו " תשלום תגמולי ביטוח" נאמר בפסקה (4) כי:

" במקרה מותו של תלמיד נפגע, ישלם המבטח את סכום הפיצוי המוסכם להוריו של הנפגע. אם התגורר הנפגע לפני פטירתו עם אחד מהוריו דרך קבע - ישולם הפיצוי לאותו הורה".

על סמך הוראות הפוליסה הוגשה התובענה שלפניי על ידי התובעת 1 שהיא אחותו הקטינה של המנוח (להלן - " התובעת"), ולחילופין על ידי הורי המנוח, הלא הם התובעים 2-3 (להלן - " ההורים"). התובעת טוענת כי היא היורשת היחידה של המנוח בהתאם לצו ירושה שניתן לגבי עזבונו, ולכן היא זכאית לקבל את הפיצוי לפי הפוליסה, ולחילופין טוענים ההורים כי הם זכאים לפיצוי לפי הפוליסה אם יוחלט שהאחות אינה זכאית לפיצוי.

2.      2.      הנתבעת טוענת שדין התביעה להידחות משלשה נימוקים; מעשה בית דין, העדר יריבות והתיישנות. להלן אדון בטענות אלו כסדרן.

3.      3.      מעשה בית דין

בטרם הוגשה התביעה שלפניי הגישה התובעת תביעה זהה במסגרת ת.א. 4083/06, אשר נדונה בפני כב' השופט מינץ. באותה תביעה התגוננה הנתבעת בטענה לפיה על פי הוראת סעיף 2(ד)(4) לפוליסה הזכאים לפיצוי לפי הפוליסה הם הורי המנוח ולא אחותו. ב"כ התובעת השיב כי לשיטתו סעיף קטן (4) אינו עוסק בשאלת הזכאים לפיצוי אלא בשאלת אופן תשלום הפיצוי ולשיטתו הפיצוי צריך להשתלם ליורשי המנוח ובמקרה זה לאחותו. כב' השופט מינץ החליט ביום 5.10.06 כי:

"1. על פניו סעיף 4 אינו מהווה "כלי גבייה" כדעת ב"כ המשיבה, אלא קביעה פוזיטיבית מי המוטב במקרה של פטירת התלמיד. במקרה שכזה, ההורה נכנס לנעליו של התלמיד ואין בינו לבין המקרה שההורה עצמו מבוטח עת נפגע בפעילות רשמית של בית הספר.

2.     2.      בכל מקרה המשיבה לא הראתה ולו לכאורה מכוח מה היא יכולה לתבוע.

3.     3.      תוגש אפוא תביעה מתוקנת עד ליום 18.10.06, ולא תימחק התביעה".

חרף החלטה זו לא תוקנה התביעה, ולפיכך ביום 2.11.06  החליט כב' השופט מינץ למחוק את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות. התובעת בקשה לבטל את ההחלטה אך בקשתה נדחתה בנימוק שבכל מקרה כתב התביעה טעון תיקון ולכן אין טעם בביטול פסק הדין. התובעת חזרה ובקשה שוב את בטול פסק הדין ובקשתה נדחתה פעם נוספת.

על יסוד העובדות הנ"ל טוענת הנתבעת כי החלטותיו של כב' השופט מינץ מהוות מעשה בית דין על שני ענפיו- השתק עילה והשתק פלוגתא.

4.          אני סבור שדין טענת הנתבעת לגבי השתק עילה להידחות, ולעומת זאת אני סבור שלטענת הנתבעת בדבר השתק פלוגתא יש בסיס איתן.

אשר לטענה בדבר השתק עילה; מהחלטת כב' השופט מינץ עולה כי לדעתו לתובעת אין עילת תביעה נגד הנתבעת, ולכן הוא מחק את תביעת התובעת בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מחיקה כזו אינה חוסמת את דרכו של בעל הדין להגיש את תביעתו מחדש (ראו - תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי), ומכאן שדין טענת השתק העילה להידחות.

ובאשר להשתק פלוגתא; ההנחה היסודית הינה שהשתק פלוגתא חל מקום בו ניתן                     פסק דין סופי המכריע בפלוגתא (נ' זלצמן, " מעשה בית דין בהליך האזרחי"  

(1991) עמ' 258). הפלוגתא שלפניי לא הוכרעה במסגרת פסק דין סופי, אלא במסגרת החלטת ביניים, אשר בגדרה ניתנה הזדמנות לתקן את כתב התביעה, ולכן נשאלת השאלה האם השתק פלוגתא יכול להתבסס על החלטת ביניים שכזו. פרופ' זלצמן מביאה בספרה את הגישות השונות לעניין זה, תוך שהיא מציינת כי הנטיה המודרנית במשפט האמריקאי הינה ליתן כוח מחייב להכרעה פוזיטיבית בפלוגתא, גם אם זו נעשתה בהחלטת ביניים, ובלבד שההכרעה נעשתה לאחר שמיעת בעלי הדין ותוך הנמקה ראויה (זלצמן, בעמ' 265-266). שאלה זו התעוררה גם בבית המשפט העליון בע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת חשמל (פ"ד לט  (1) 225), שם פסק כב' השופט חלימה כדבר מובן מאליו שגם החלטת ביניים יכולה להצמיח השתק פלוגתא, ואילו כב' השופט ש. לוין השאיר את העניין בצריך עיון.