השיקולים בקביעת סכום מזונות אשה וילדים

מבוא

1.         עניינה של התביעה - מזונות לאשה (התובעת) ולשלושת ילדיה (התובעים) מאביהם - הנתבע.

2.         לכאורה אין פשוט מזה, ואולם למעשה - אופיים של הצדדים הניצים בפני ורמת הקונפליקט הגבוהה ביניהם מנעה יישוב סכסוך זה בדרכי שלום.

הרקע העובדתי:

3.         התובעת והנתבע - זוג צעירים וחרדים - נישאו ב- 1996. מנישואיהם נולדו שלושת הקטינים התובעים בשנים 1999, 2002 ו- 2003.

4.         יחסי התובעת והנתבע לא עלו יפה, והיו רצופי משברים. לטענת התובעת - הנתבע התנהג כלפיה "בחוסר כבוד ובקמצנות חולנית" וכאשר "במשך השנים היה צריך לריב איתו על כל שקל וכל קנייה היתה מלווה בויכוחים אינסופיים..."

5.         מנגד טען הנתבע, כי בינו לבין התובעת קיים נתק מוחלט, הצדדים אינם מתגוררים יחד, שכן הנתבע עבר להתגורר בבית סבתו, בעוד התובעת הוסיפה להתגורר עם הקטינים התובעים בבית אימו של הנתבע. הנתק הקיים בינו לבין התובעת לטענת הנתבע נעוץ בהתנהגותה הבעייתית של התובעת, שלדבריו נהגה להכותו, ואף הכתה את התובעים ילדי בני הזוג. הנתבע אף צרף לתצהיר עדותו הראשית הרשעה של התובעת בתקיפתו.

            בנסיבות המתוארות לעיל אין פלא שבני הזוג נמצאו ברמת קונפליקט גבוהה ביותר. פקידת הסעד לסדרי דין הגב' ל.כ. המליצה במסגרת תיק המשמורת אשר התנהל בין הצדדים, בין היתר כדלקמן: (ראה תסקיר מיום 19.7.05)

                "..... לאורך הכרותנו את המשפחה, לצורך כתיבת התסקיר עלו טענות הדדיות מצד שני לבן הזוג האחד כלפי השני הן כלפי התפקוד ההורי והן כלפי תביעות הדדיות והעצמת הקונפליקט.

                שיקפנו להורים מציאות בלתי נסבלת זו בועדת התסקירים ומצב הסיכון בו נמצאים הילדים וסוכם עם ההורים כדלקמן:

1.             הילדים ישארו במשמרות האם בשלב זה.

2.             תוך חודש חודשיים על האם לעזוב את הבית ולמצוא מדור חליפי..."

6.         ואכן, ביום 16.8.05 עזבה אם הקטינים - התובעת את הדירה בה גרו עם אם הנתבע ועברה להתגורר בדירה אחרת.

7.         עד כאן כרקע - יחסי הצדדים אשר הובילו לתביעות ביניהם, ובאשר למצבם הכלכלי:

            בתחילת נישואיהם ועד כאמור 16/8/05 התגוררו הצדדים בבית קטן בחצר אמו של הנתבע, אך כאמור לעיל, הנתבע עבר לבית סבתו. לטענת התובעת, החל מאוקטובר 2004 הפסיק הנתבע לזון ולפרנס את התובעים ולדבריה של התובעת רק לעתים רחוקות היה קונה קניות מועטות לשבת, לפיכך הגישה התובעת ב- 16/2/05 את תביעת המזונות נשוא פסק דין זה, כנגד הנתבע, וממש באותו היום הגיש הנתבע נגד התובעת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני.

8.         התובעת טוענת כי בכל השנים עבד הנתבע בעבר כסוכן ביטוח עצמאי והשתכר בכבוד, ואילו לאחרונה החל הנתבע לעבוד כמורה עצמאי לנהיגה, התובעת טוענת כי הנתבע משופע בתלמידים ומרוויח כ- 20,000 - 25,000 ש"ח לחודש ברוטו.

9.         התובעת תבעה איפוא למזונותיה סך 5,350 ש"ח למזונות שלושת הקטינים 6,630 ש"ח וכן הוצאות אחזקת בית בסך 1,550 ש"ח בנוסף תבעה דמי טיפול ותשלום עבור נסיעות.

10.        מנגד, טוען הנתבע כי מצבם הכלכלי של הצדדים הוא "ממוצע ואף למטה מזה". לטענתו הצדדים חיו "בצניעות והסתפקו במועד ובמה שהיה". עוד הוא טוען כי מצבם הכלכלי של בני הזוג היה דחוק והם נעזרו באימו של הנתבע, לכן טען הנתבע כי טענת התובעת לפיה כביכול הוא מפקיד כספים לחשבון אימו היא חסרת בסיס.

11.        הנתבע טוען כי אכן הינו מורה לנהיגה "מחזורו החודשי לא יותר מ- 9,000 ש"ח לפני הוצאות רכב, דלק וכו'" לטענתו בשנת 2004 כלל הכנסתו של הנתבע היתה 56,000 ש"ח ולאחר ניכוי הוצאות בסך 38,000 ש"ח רווחיו היו כ- 20,000 ש"ח בלבד.