השבת טבעת קידושין, הטלת נזקי הפרת חוזה על הגורם לה והחב בהם על פי החוזה

לפנינו תביעת האישה לכתובה ולחלוקת הרכוש.

הצדדים נישאו בנישואין שניים ונפרדו לאחר חודשים ספורים של חיים משותפים. האיש פתח תיק יישוב סכסוך במרץ 2018, והאישה פתחה תיקי גירושין, כתובה, מזונות אישה ועיכוב יציאה ביולי 2018.

הצדדים התגרשו בדצמבר 2018. בהסכם הגירושין נכתב כי בית הדין ידון לאחר הגט בעניין הכתובה והרכוש. ובהתאם לכך התקיים דיון ביום י"ז בשבט (23.1.2019) בעניינם של הצדדים בנושא הרכוש והכתובה.

בגישור שנערך עם הצדדים על המיטלטלין סוכם כי הבעל (לשעבר) יחזיר לאישה את המיקרוגל וכן שתי שמיכות חורף, ושתי שמיכות קיץ, וכן ישלם לה עבור המיטה הזוגית סך של 4.000 ש"ח.

תביעת הכתובה

בעניין תביעת האישה לכתובה:

הואיל והאישה תבעה את הגירושין והבעל דרש שלום בית, הרי שהבעל פטור מתשלום הכתובה, וכמבואר בטור (אבן העזר סימן קיח) וזו לשונו:

מי שהיא תובעת לבעלה לגרשה ויצאו הגירושין ממנה, אין לה מן הדין לגבות זולתו מה שהיא טוענת ויתברר מסכום נדונייתא, ולא נחוש למה שימצא כתוב ממנו בכתובתה. ובעניין כזה אמרו חז"ל (כתובות נד) "כי כתב לה אדעתא למיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא כתב לה" [...]

מכיוון שהגירושין יצאו ממנה הרי הבעל פטור מתשלום הכתובה.

תביעת האיש להשבת טבעת הקידושין

באשר לטבעת הקידושין שבה קידש האיש את האישה: נושא זה עלה בדיון הנזכר – הבעל (לשעבר) ביקש שהאישה תחזיר את הטבעת.

בשולחן ערוך (אבן העזר סימן נ סעיף א) כתוב:

המקדש את האשה – בין שחזרה היא בה ובין שחזר הוא, בין שמת הוא בין שמתה היא או שגרשה – אין הקדושין חוזרין לעולם. אפילו קדשה באלף דינר – הרי הם מתנה גמורה שאין לה חזרה. ואם היו קדושי טעות – חוזרים המעות, וכן אם היתה ממאנת, וכן אם היו קדושין על תנאי ולא נתקים התנאי, וכן אם היו קדושי ספק.

הגה: וכל זה לא מיירי אלא מן הארוסין, אבל מן הנשואין – הקדושין חוזרין (מהרי"ל סימן סא).

מדברי הרמ"א מבואר שגירושין שלאחר הנישואין – על האישה להחזיר את טבעת הקידושין לבעל, והטעם שבארוסה הקידושין אינם חוזרים הוא שמא יאמרו שקידושיה קידושי טעות היו ויסברו לומר שקידושין תופסים באחותה. מה שאין כן בנשואה.

אלא שבחלקת מחוקק (שם ס"ק ה) חלק וכתב וזו לשונו:

[...] אבל שדעת הרב יהיה שכל אלמנה וגרושה תחזיר הקידושין – זה דבר שאין לו שחר [ו]בלי טעם.

ואני תמה על הרב מהר"מ מלובלין שפסק בתשובה (סימן יט) דכוונת הרב מהרי"ל: אף במת הוא אזי טבעת הקידושין חוזר ונישום בכתובה, והעיד שכן מנהג קצת קהילות. והוא דבר תמוה בעיני, דלמה יהיה הטבעת קדושין גרוע מכל המתנות שנותן הבעל להאשה שאין שמין כמבואר לקמן (סימן צט), ולא פסק הריב"ש שהמתנות שנותן החתן לכלה שלא קנתה אותו אלא משום דכוונת רוב החתנים הוא לא למתנה ממש רק להתנאות בהם, וכמו שהאריך הריב"ש שם אבל הטבעת קידושין – שהוא קונה אותה בטבעת זה – איך יעלה על הדעת שלא יהיה שלה לגמרי, ועדיף הטבעת קדושין מן המתנות שנותנין אחרים להכלה שמבואר גם כן (בסימן צט) דהם שלה.