השבה ספציפית של כספי אגרת ביוב שנגבו ביתר בידי עיריית תל אביב

התייצבו בהליך: 

1. המועצה הישראלית לצרכנות

ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אלון קלמנט ורוני אבישר מהקליניקה לתובענות ייצוגית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

2. היועץ המשפטי לממשלה

ע"י עו"ד מיכל פליגלר, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

בשנת 2006 הוגשה תובענה ייצוגית שעניינה גביית אגרות ביוב שלא כדין ע"י עיריית תל אביב. על פי האמור בתובענה ובבקשת האישור, העירייה כללה רכיב בשם "החלפת צנרת" בשני תחשיבים שונים, לפיהם נגבו אגרת הביוב והיטל הביוב בעיר, כאשר על פי הטענה המדובר בשני רכיבים זהים, אשר נועדו לממן פעולה זהה, ועל כן המדובר בכפל חיוב.

ביום 15.11.12 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: הסדר הפשרה המקורי). במסגרת הסדר הפשרה המקורי, התחייבה העירייה להעביר סך של 6,000,000 ₪ לתאגיד המים והביוב של העיר תל-אביב "מי אביבים". בהסדר הפשרה המקורי נקבע, כי הסכום שיועבר לתאגיד המים העירוני ינוצל על ידי התאגיד לצורך שיפור מערכת הביוב של העיר על מנת למנוע הזרמות של מי הביוב לחופי הים בעיר, תוך שתאגיד המים העירוני התחייב כי הפרויקטים שיבוצעו מכספי ההסדר יסתיימו עד לשנת 2015. היינו, על פי הסדר זה לא היה אמור להגיע סכום כלשהו לידי אלו שנשאו בתשלום.

ביום 10.2.13 הגישה המועצה הישראלית לצרכנות את התנגדותה לאישור הסדר הפשרה המקורי, וזאת מכוח סמכותה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. בתגובתה, טענה המועצה, בין היתר כי לא הוכח שיש מקום, בנסיבות העניין, להורות על פיצוי לטובת הציבור במקום להורות על השבה פרטנית ואישית של הכספים שנגבו, לכאורה, ביתר מחברי הקבוצה המיוצגת. המועצה טענה גם, כי המטרה שלשמה יועדו הכספים – מניעת הזרמת שפכים לים – מצויה, ממילא, באחריות העירייה על פי דין וכי עניין זה אף מצוי בתכנית העבודה של העירייה לשנים 2011 ו-2012. לאור האמור, כך נטען, ההסדר אינו מוסיף דבר על התחייבויותיה הקיימות של העירייה. לבסוף טענה המועצה, כי אין מקום לאשר הסדר פשרה שבמסגרתו תעביר העירייה כספים, בשם הקבוצה המיוצגת, לתאגיד המצוי בבעלותה המלאה. ביום 28.4.13 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו ביחס להסדר הפשרה המקורי, והצטרף לעמדת המועצה.

מגעים בין הצדדים הביאו להסדר פשרה מתוקן, שהוגש ביום 21.10.14. במסגרת הסדר הפשרה המתוקן התחייבה העירייה להשיב סך של 6,014,000 ₪ לחברי הקבוצה המיוצגת, היינו, למי שנשאו בתשלום. הסכום האמור הינו סכום הפשרה שנקבע בהסדר הפשרה המקורי בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת הסדר הפשרה המקורי לבית המשפט ובהפחתת הסך של 150,000 ₪, אשר בהתאם להערכת הצדדים יכסה שליש מעלויות ביצוע ההסדר. בהתאם לאמור בהסדר, סכום הפשרה יחולק במלואו לזכאים בין ע"י זיכוי או קיזוז בחשבונות פעילים בעירייה, ובין ע"י הגשת בקשה מתאימה ע"י מי שאינם עוד בעלי חשבון פעיל בעירייה.

לאחר שהעירייה הסכימה לעדכן את הסכם הפשרה המתוקן על פי הערות המועצה והיועמ"ש מונה על ידי בודק, שהגיש את חוות דעתו, ובעקבות הערותיו הוצג הסדר פשרה מתוקן שכלל את הערות הבודק והתייחסות המועצה והיועמ"ש להערותיו. ביום 2.5.10 ניתן על ידי פסק דין שאישר את הסדר הפשרה. בפסק הדין קבעתי כי ככל שתוותר יתרה לא מחולקת לזכאים הספציפיים, יתרה כאמור תחולק על פי ההסדר המקורי בסבב שני. כיון שעל פי חוות דעת הבודק, הסכם הפשרה מהווה השבה של 43% מהסכום שנגבה ביתר, תחולק היתרה בין כל הזכאים כך, שתושלם ההשבה לכל אחד עד לגובה של 100% מהסכום שנגבה ביתר. עוד קבעתי כי ככל שתיוותר יתרה לאחר מכן תודיע על כך העירייה לבית המשפט, ואז, לאור גובה הסכום שיוותר, יקבע לאן יועבר הסכום האמור.