פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
4037-09
10/06/2009
|
בפני השופט:
צבי גורפינקל
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד ענוז
|
הנתבע:
כהן משה - בעצמו עו"ד נחמני
|
פרוטוקול |
ב"כ המאשימה: הגענו להסכמה, לפיה הנאשם יודה ויורשע, התביעה תעתור לעונש מאסר בפועל של 5 שנות מאסר, פסילה לצמיתות, קנס ופיצוי משפחת הקורבן.
הסניגור רשאי לטעון לעונש כרצונו.
ב"כ הנאשם: הנאשם מקבל את ההסדר, מודה בכתב האישום. אנו נטען לרף ענישה תחתון על פי הנתונים שיוצגו.
הנאשם: מקבל את ההסדר, מודה בכתב האישום.
הכרעת דין
על פי הודאתו אני מרשיע את הנאשם בעבירת הריגה לפי סע' 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ובעבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים לפי סע' 62(3) יחד עם סע' 64 ב' וסע' 39 א' לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.
ניתנה היום י"ח בסיון, תשס"ט (10 ביוני 2009) במעמד הצדדים.
ב"כ המאשימה: מגיש ר.פ. של הנאשם, לחובתו 11 הרשעות קודמות בעבירות פליליות, סמים, הונאה במרמה, רכוש, נשק ואיומים. הוא ריצה בפועל עונש, אך הדבר לא הרתיעו לשוב ולעבור עבירות. מגיש הרשעותיו בתעבורה - 21 עבירות, הוא מחזיק רשיון מ- 83.
מגיש תעודה רפואית אודות מצבו הקשה של הנפגע, עולה כי נשברו לו שני זיזים רוחביים בעמוד השדרה, אגן בצד ימין, פגיעות בכליות ובכבד, בנוסף לפטירתו של המנוח, ג'קי לוגסי.
הוא ריצה מעצר מיום 21.2.09 עד 19.4.09.
הנאשם הודה והורשע בעבירות הריגה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, הוא בילה ביחד עם חבריו באריאל, לאחר גמר הבילוי ולאחר ששתה מספר כוסות וודקה, הוא נהג במשאית, למרות ששני חבריו ביקשו והפציעו שלא לנהוג במשאית במצבו.
באותה עת נהג גיל לוגסי עם חברתו והגיעו לצומת מורשה כביש גהה, בסמוך לחצות הוא התקשר לאביו ואמר לו שיש לו תקר בגלגל האחורי, אביו אמר שהוא יגיע אליו, וג'קי עם חבריו הגיעו לתקן את התקר, ג'קי לוגסי, ז"ל ביקש מהבן לא לצאת מהרכב, לבש אפוד זוהר ויצא לתקן את התקר, באותה עת הגיע הנאשם עם משאיתו, סטה מנתיבו ופגע ברכב החונה ומחץ את המנוח שעמד בין שני הרכבים. נגרמו לו חבלות קשות מאוד והוא נפטר, היה קצין מצטיין.
הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול, ויצא לדרך תוך מודעות שאינו יכול לשלוט על המשאית, זו עבריינות לשמה.
חברו של הבן שעמד בסמוך לאוטו נפגע קשה. מגיש את תמונות הרכבים.
משפחתו של המנוח מודעת להסדר. אמנם מתרעמת על העונש הקל יחסית, אך הוסבר לה שזו מדיניות ענישה.
העדר יחס בסיסי לחיי אדם, לכן אנו סבורים שאמת המדינה והענישה במקרים אלה צריכה להיגזר מאמות המידה המתאימות.
אין להתחשב באמות מידה של עברייני תנועה.