על פי הודאתם של הנאשמים, אני מרשיע את נאשמת 16 בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 47(א)(1), ביחד עם סעיפים, 4(2)(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), ו - 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים.
אני מרשיע את נאשמת 20 בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 47(א)(1), ביחד עם סעיפים, 4, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 2 (ב)(4), ו - 47א(1) לחוק ההגבלים העסקיים, ביחד עם סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין (3 עבירות); וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין (2 עבירות); וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין בצירוף סעיפים 25 ו - 23(א)(2) לחוק.
<#5#>
ניתנה והודעה היום ג' תשרי תשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.
טיעונים:
ב"כ המאשימה:
אנו מבקשים מכב' בית המשפט לאשר היום את הסדר הטיעון אליו הגיענו עם נאשמת 16 ו - 20, אנו חושבים שמדובר בהסדר ראוי שמשקף את השיקולים לחומרא של העבירות, אל מול הנסיבות הספציפיות של הנאשמות שנמצאות בפני בית המשפט, בגינן בחרנו להקל עם מי שהגיעו ראשונים להסדר הטיעון.
הערה מקדימה, במסגרת הסדר הטיעון הוסכם על עונש של עבודות שירות. מבקש שבית המשפט יפנה את גב' אור לממונה.
כתב האישום מייחס לנאשמות עבירות שלהסדרים כובלים בשוק מדי המים, וכן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ההסדרים האלה נעשו עם צדדים נוספים, חברות ארם, מדי ורד, רימונים ונושאי משרה בהן. כלפי הגב' אור נאשמת 16 ישנו אישום 1 וכלפי החברה ישנם 3 אישומים שמתייחסים כל צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.
הרקע לאישומים הוא שוק מדי המים, שוק מדי המים בישראל מורכב משני ענפים, האחד הוא השוק הראשוני במסגרתו נמכרים מדי מים חדשים, לרשויות ולגורמים שונים, והשוק השני הוא הענף המשני, שבו פועלות חברות שעוסקות בתחום השיפוץ וההסרה של מדי המים. החברות העיקריות שפעלו בשוק המשני בתקופת האישומים היו נאשמת 20, חברת ארם, חברת מדי ורד ורימונים. בהתאם לכללי מ דידת מין (מדי מים, תשמ"ח - 1988) הרשויות המקומיות מחוייבות לערוך בדיקה וכיול של המדים הביתיים אחד לחמש שנים, ובדיקה וכיול אחת לשנתיים. במסגרת הבדיקות והכיולים התקופתיים, בוחרות הרשויות המקומיות האם לרכוש מדי מים חדשים, ואז הם פונות בבקשה להצעת מחיר, או במכרז כלפי השוק הראשוני של מדי המים, או שהרשויות בוחרות לשפץ או להסב את מדי המים, ואז המכרז או הבקשה להצעות מחיר, מופנות כלפי הגורמים של השוק המשני.
באישום הראשון הודתה נאשמת 16 שבינואר 2004 נערכה בדיקה משותפת בין כל השחקנים הפליליים בשוק המשני. אנחנו מדברים על חברות שמתח השוק שלהם כלל כמעט את כל השוק. בפגישה הזאת השתתפו נאשמת 16 מטעם הנאשמת 20, אבי בן דרור ומשה רז מטעם חברת ארם, יעקב צוויגנבום וגבריאל אלטמן מטעם מדי ורד, ויצחק ג'רבי מטעם רימונים. בפגישה הזו הסכימו הנוכחים שהחברות לא יתחרו זו בזו, במקומות בהם אחת מהם כבר עובדת. הם הסכימו לשמור על סטטוס קוו לתקופה של שנתיים שבסטטוס קוו הכוונה לא להתחרות. הם לא הסתפקו בזה, הם הגיעו להסכמות פרטניות בקשר לרשויות כיצד יתחלק התשלום ביניהם. במסגרת ההסכמות הם גם החליטו על קביעת מנגנון הכרעה משותף לכל הצדדים במקרה שבו אחת מהחברות תאלץ מסיבות שאינן תלויות בהם להפסיק את עבודתם במקום מסוים. הם הסכימו על החרמה שתבוצע על ידי כל הצדדים להסדר של לקוחות שאינם עומדים בהתחייבויותיהם הכספיות כלפי אחד הצדדים להסדר. כמו כן הסכימו הנוכחים בפגישה הזאת שהסכמות שתיארתי לעיל, ינוצלו לטובת העלאת מחירים, או לכל הפחות לשימורם בהם היום. באישום הזה הורשעו נאשמת 16 ו - 20 בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. כאשר הנסיבות המחמירות הן חלקם ומעמדם של הצדדים להסדר בשוק המשני. ההסדר לעמדת המאשימה כולל נסיבות מחמירות נוספות וזהו תחכומו של ההסדר, בין השאר במובן הזה שכלל הסכמה על אכיפה, על הקמת מנגנון משותף ועל ענישה של הצדדים שיחרגו מן ההסדר.
אתייחס לאישום השני, שבו הורשעה רק נאשמת 20, הגב' אור באותה תקופה לא עבדה בחברה.
אישום זה מתייחס לתיאום מכרז בבאר שבע ובנצרת עילית, מדובר במכרזים ציבוריים שפורסמו בסמיכות זמנית אחד לשני. על פי כתב האישום הנאשמת ומנכלה באותה עת מר בנימין בר יהודה תיאמו עם מדי ורד ויעקב צוויגנבום את המכרזים כך שמד תקין לא תתחרה במדי ורד במכרז באר שבע, ובתמורה מדי ורד לא תתחרה בנצרת. בהתאם להסכמות הללו, מד תקין הגישה הצעה גבוהה במכרז באר שבע, ובמסגרת אי התחרות מדי ורד זכתה במכרז באר שבע. בנצרת עילית בסופו של יום זכתה הצעתה של חברת ארם שלא היתה מתואמת עם הנאשמת. כאן הורשעה חברת מד תקין בהיותה צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות גם בגין ההיקפים הגבוהים של המכרזים, וגם בשל העובדה שמדובר בתיאום של מכרז ציבורי.
ביחס להיקף הכספי עמדתנו היא שכאשר מדובר על היקפים של שמאות אלפי שקלים ומעלה, הרי שהנזק הפוטנציאלי כתוצאה מתאומים אלה גדול יותר, ולכן אנו רואים בכך נסיבה מחמירה. באישום זה הואשמה חברת מד תקין גם בקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות בגין קבלת הנחת הדעת של עירית באר שבע וכן בגין קבלת הזכייה במכרז עבור מדי ורד, כאשר הנסיבות המחמירות הן ההיקף הכספי והפגיעה במנגנון הציבורי של המכרזים.
האישום השלישי בו נאשמה מד תקין, הינו אישום הנוגע לתיאום מכרז 4/09 בק. גת. גם כאן מדובר על מכרז בהיקפים של מאות אל פי שקלים כאשר מד תקין בצורה מתואמת הגישה הצעה פקטיבית אשר נועדה בצפת הצדדים להסדר לגבות את הצעתה של חברת ארם ולסייע לה לזכות במכרז. הצעתה של מד תקין במכרז זה היתה בסכום גבוה מתוך כוונה שלא לזכות, כשכל תכליתה היתה לסייע לארם לזכות במכרז זה.
האישום השלישי הוא בנסיבות מחמירות בגין ההיקפים הכספיים הגבוהים של המכרז ובשל העובדה שמדובר במכרז ציבורי. בנוסף באישום זה הורשעה מד תקין גם בקבלת דבר במרמה בגין קבלת הנחת הדעת של ועדת המכרזים וכן היא הורשעה בניסיון לקבל את זכייתה של ארם למכרז במרמה. גם כאן עבירות קבלת הדבר במרמה הן בנסיבות מחמירות עקב ההיקפים הכספיים ופגיעה במנגנון הציבורי של קיומם של מכרזים ציבוריים.
בטרם אתייחס לנסיבות הספציפיות לקולא ולחומרא, מבקש לייחד מס' מילים לגבי הנסיבות המחמירות בגינן הואשמו הנאשמות דנן.
סעיף 47א' לחוק ההגבלים העסקיים מונה מס' נסיבות בגינן עבירה על חוק ההגבלים העסקיים תהיה בנסיבות מחמירות. הכנו לבית המשפט אסמכתאות ומגישם כעת לאדוני ולחברי.