הרשעת אדם ברצח כלתו שעמדה להתגרש מבנו

מבוא

נגד הנאשם, בדיר שחאדה, הוגש כתב אישום בו הואשם על ידי התביעה ברצח, עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין תשל"ז -  1977 (להלן: "חוק העונשין").

כתב האישום

נאהיא בדיר (להלן: "המנוחה")הייתה בעת הרלוונטית לכתב האישום נשואה לבנו של הנאשם, עבד אלכרים בדיר (להלן: "עבד")והתגוררה בסמוך לביתו של הנאשם. באותה העת היה עבד נתון במאסר.

 על פי הנטען בכתב האישום, בין הנאשם לבין המנוחה התגלע סכסוך על רקע רצונה של המנוחה להתגרש מעבד ודרישתו של הנאשם כי תעזוב את ביתה.

במהלך השבוע עובר ליום 4.12.06 איים הנאשם על המנוחה כי יהרוג אותה.

ביום 4.12.06 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, פגש הנאשם באחותה של המנוחה ובראותו כי המנוחה עוברת בסמוך אליהם אמר לה: "אל תדברי איתה, אני אהרוג אותה". לאחר מכן ניגש הנאשם למנוחה והתפתח בניהם דין ודברים.

באותו היום 4.12.06 בשעה 19:30 או בסמוך לכך, נטל הנאשם אקדח מסוג FN, אותו החזיק ברישיון, כשהוא טעון במחסנית כדורים וניגש לביתה של המנוחה.

הנאשם פגש את המנוחה בחצר הבית, כיוון את האקדח לעברה וירה בה 8 כדורים: שניים בבית החזה מימין, אחד בבית החזה משמאל, אחד בגב משמאל, שניים בגב מימין, כדור אחד בכתף השמאלית וכדור נוסף באמה הימנית.

כתוצאה מהירי, נפצעה המנוחה פצעים אנושים אשר גרמו למותה תוך זמן קצר.

מענה לכתב האישום

הנאשם לא מסר תגובה מפורטת לכתב האישום. סנגורו, עורך הדין ראובן טאקו טען בדיון הראשון לפנינו כי הנאשם כופר בביצוע העבירה אך הוסיף כי לא הצליח לקבל ממנו הסברים מפורטים יותר.  מתשובותיו של הנאשם לשאלותינו עלתה תגובתו: לטענתו אהב את המנוחה כמו בת ולא הוא זה שירה בה. הנאשם תיאר בתשובותיו כי הוא מחזיק אקדח ברישיון וביום בו נרצחה המנוחה יצא לבצע בו מטווח לצורך בדיקת תקינותו, כפי שהוא מבצע באופן קבוע אחת לשנה.  כמו כן טען כי נפצע בידו באותו היום מסכין בעת שחתך סלט במטבח ביתו ונבהל מהיריות ששמע. הנאשם אישר כי האקדח לא יצא מרשותו עובר לאירוע הרצח ועד למעצרו על ידי המשטרה.

לאור כפירתו של הנאשם, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

מטעם התביעה העידו פקד דורון אביגדורי ראש המעבדה הניידת של חטיבת הזיהוי הפלילי;  גרגורי פוקס - החוקר שניהל את החקירה; רס"מ פנחס פינטו  (להלן: "פינטו") רכז המודיעין בכפר קאסם; רס"ר יוסי - נאור מחלקת זיהוי פלילי במשטרת פתח תקווה; רס"ר גיא רוזיליו שערך דו"ח הובלה והצבעה; הגברת עיישה סרסור דודתה של המנוחה;  הגברת נדיה חטיב, בת דודתה של המנוחה(להלן: "נדיה"); הגברת סנא טאה אחותה של המנוחה(להלן: "סנא");  החוקר יניב גולן; רפ"ק אבי קופמן - קצין מעבדת נשק במחלקה לזיהוי פלילי; רס"ר עופר דובנו; החוקר נוח אחינועם שערך אף הוא את דו"ח ההובלה וההצבעה; ד"ר קונסטנטין זייצב  (להלן: "ד"ר זייצב")מהמכון לרפואה משפטית.

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו (היתה עוד עדות טכנית של בנו, לענין הגשת מפה, אך לא כל עדות מהותית שהיא).

בטרם ניתוח הראיות, עלינו לציין לטובה את הסנגור, עורך הדין ראובן טאקו על נכונותו להגמיש את סדרי הראיות באופן שאפשר את השלמת שמיעת הראיות במועד קרוב במיוחד לתחילתן, כל זאת מבלי לוותר, כמלוא הנימה, על זכויות מרשו.

ראיות התביעה :

התובעת, עורכת הדין קרן וקסלר, טענה בסיכומיה כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם.

טענותיה חולקו למעשה לשני מישורים: האחד קשור, רובו ככולו, לאקדחו של הנאשם ולקליעים, לתרמילים ולכדורים שנבדקו וכן לראיות חיצוניות שונות שתמכו בעמדת התביעה לפיה הנאשם הוא זה שנטל את חייה של המנוחה;  והשני עסק במהימנותו של הנאשם, באמינות תיאורו את התרחשויות היום ביום הרצח ובסתירות שהתגלו בדבריו למול דברי עדי התביעה.

התובעת הפנתה לדו"ח הפעולה (הוגש וסומן ת/17)  של פינטו,  שפגש בנאשם  כ -  20 דקות לאחר הרצח.  מדו"ח הפעולה עלה כי פינטו פגש בנאשם כשהאחרון הגיע לביתו כשהוא מתנשף בכבדות, מחזיק את רגליו וכפוף קדימה. פינטו מצא על גופו של הנאשם אקדח ללא מחסנית והנאשם הסביר לו שהאקדח שלו ברישיון ושהמחסנית כנראה נפלה לו. מדו"ח הפעולה עלה, כי האקדח היה חם באזור הקנה. פינטו עיכב את הנאשם ולקח אותו עמו לתחנת המשטרה. שם פרק פינטו את נשקו של הנאשם ובעת הפריקה נפל כדור מבית הבליעה.

בעניין זה הפנתה התובעת לחוות דעתו של עד התביעה אבי קופמן, ולדבריו בבית המשפט, מהם עלה כי הקליעים שהוצאו מגופתה של המנוחה, התרמילים שנמצאו בזירת הרצח והכדור החי שנפל מאקדחו של הנאשם לאחר תפיסתו באו כולם מאותו כלי נשק ומאותה מחסנית. התובעת הדגישה בסיכומיה כי מעדותו של העד אבי קופמן עלה כי תוצאות תהליך הבדיקה, שמתבצע בצורה של השוואת חתימות המופיעות על הקליעים (כשכל אקדח יוצר חותמת ייחודית ובלעדית לו על הקליעים),  הנן חד משמעיות.