הרשעת "ד"ר רון" בהטעיית צרכן בשל ציון התואר "ד"ר"

בפתח הדיון מודיע בית המשפט על זיכויים של שלושת הנאשמים מעבירות הקשורות לאריזת המוצר ואי סימונו. בנוסף לכך אני מזכה את נאשמת 1 חב' נ.רון יבוא ושיווק בע"מ מהטעיה בשל ציון התואר "ד"ר רון".

א. כ ל ל י

את כתב האישום שבפני הגישה עו"ד ט. קינן (להלן: " התובעת") בשם מדינת ישראל -המשרד למסחר ותעשיה (להלן: "משרד התמ"ס") ביום 19.04.05 נגד החברות "נ.רון יבוא ושיווק בע"מ" (להלן: " נאשמת 1"), "ד"ר רון מוצרי תינוקות בע"מ" (להלן: " נאשמת 2") ומנהלן רונן נתני (להלן: " הנאשם"). כתב האישום מייחס לשלושת הנאשמים אי סימון טובין והטעיית צרכנים בעניין מהותי בעסקה ובאריזת מוצר, בניגוד לסעיפים 17(א), 2, 6 ביחד עם סעיף 23 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). בכתב האישום מפורטים המעשים והמחדלים העלולים להטעות צרכנים: כיתוב "ד"ר רון" בעברית ובאנגלית, המופיע על חנותם של הנאשמים ועל אריזות חתולי בד, באופן היוצר רושם לקיומה של גושפנקא רפואית ו/או פיקוח רפואי של רופא ו/או יחוס של אמינות רפואית למוצרים. העדר רישום כתובתם של הנאשמים ומספר הטלפון על גבי אריזות המוצרים כך שלצרכן אין אפשרות לברר קיומה של ביקורת רפואית. העדר סימון מספר הפריטים שבאריזות חתולי בד ואופן קיפולם של החיתולים יוצר רושם לריבוי פריטים, כשבפועל בכל אריזה 6 חיתולי בד בלבד.

בישיבת ההקראה שהתקיימה ב-21.09.05, כפרו הנאשמים באמצעות בא כוחם עו"ד קלדרון בעובדות כתב האישום, ונקבע מועד לשמיעת הוכחות להוכחות.

לתביעה העידו ארבעה עדים: שלושה עובדי משרד התמ"ס: מרינה בן-ארי (עמ' 5-15) מבקרת מוסמכת (ת/16ב). זמיר חייט (עמ' 16-23) מנהל מחוז ומבקר מוסמך (ת/16א) ו ברכה גור אריה- (עמ' 23-25) מרכזת בכירה בנושא חוק הגנת הצרכן במשרד (להלן: " ברכה"). שלושתם ערכו ביקורת בתאריך שבכתב האישום בחנות ובמחסן של הנאשמים. בביקורות נמצאו כ-140 חבילות חיתולי בד לתינוקות בלתי מסומנים כחוק, כשהם ארוזים ומוכנים לשיווק ומכירה (להלן: " החיתולים").

העד הרביעי מיכאל גרוסברג - (עמ' 27-37) אזרח שהתלונן נגד הנאשמים, תלונתו המקורית הוגשה לאגף הטקסטיל בירושלים (להלן: " גרוסברג").

להגנה העידו ארבעה עדים: הנאשם (עמ' 37-46), יוסף רוזנר - משווק מוצרי טכסטיל (עמ' 47-49), גיל כהן - בעל רשת "מוצצים" - שיווק מוצרי תינוקות (עמ' 50-53), דויד צפוני - עובד בחברה לשילוח בינלאומי ועמילות מכס (עמ' 53-57).

ב. מהחומר שבפני עולה תשתית כדלקמן:

1. הנאשמים עוסקים בין השאר בייבוא ושיווק מוצרים לתינוקות, כולל חיתולי בד. הנאשמים משתמשים בשם עיסקי "ד"ר רון- ייבוא בגדי איכות ויוקרה לתינוקות".

2. לנאשמים מחסן במושב אחיעזר (להלן: "המחסן") וחנות ברחוב מרכולת 12 -פינת רחוב מטלון בת-אביב (להלן: "החנות"). המכירה בחנות לסיטונאים בלבד (עמ' 13 ש' 10).

3. אדם עלום שם, שזהותו לא הובהרה במשפט (להלן: " המתלונן"), עומד מאחורי התלונה שהוגשה נגד הנאשמים בתאריך כל שהוא לפני דצמבר 2004 (עמ' 29 ש' 18-20). המתלונן הביא תלונתו בפני גרוסברג, עובד בחברת אופיס טקסטיל בע"מ, שהיא חברה ציבורית (עמ' 29 ש' 18), וחבר בכיר בוועדת הטקסטיל של מכון התקנים (עמ' 28 ש' 2). גרוסברג רואה עצמו כבעל מעמד בכיר בתעשיית הטכסטיל (עמ' 27 ש' 6).

4. בעקבות פניית המתלונן, בתאריך 29.12.04 קנה גרוסברג בחנות "מוצצים" בראשון לציון מוצר שייבאו הנאשמים - שישה חיתולי בד ארוזים כחבילה אחת ושילם עבורם 19.90ש"ח (ת/17- החיתולים ת/17א- קבלה).

5. לאחר קניית החיתולים ת/17 פנה גרוסברג בעל פה (עמ' 29 ש' 10), ואולי גם בכתב לגב' ליכט מאגף הטקסטיל בירושלים (להלן: " התלונה"). לשאלות מה תפקידה של גב' ליכט באגף הטקסטיל ומדוע החליט לפנות דווקא אליה, לא ניתנה תשובה במשפט.

6. התלונה הגיעה למשרד התמ"ס ב - 1.03.05. מיד למחרת ב- 2.03.05 יצאו שלושת עדי התביעה מרינה, חייט וברכה לבצע פעולות בקרה וחקירה (עמ' 5 ש' 15 ועמ' 13 ש' 14-15), כשפניהם מועדות לחנות.

7. בחנות בוצעה פעולה ביקורת בת שני שלבים:

א. מרינה נכנסה לחנות לערוך קניה מבוימת. בקשתה למכור לה חבילה חיתולים סורבה. ברוך הרצל עובד החנות העמיד אותה על העובדה שהמכירה בחנות לסיטונאים בלבד.

ב. מרינה הזדהתה כעובדת משרד התמ"ס. בנוכחות ברוך, עשתה שימוש בסמכותה, תפסה שתי חבילות חיתולים (מוצגים ת/2 א-ב), ערכה דו"ח תפיסה ת/2 ורשמה נגד הנאשמת "ד"ר רון בע"מ הלבשת ילדים" דו"ח בגין אי סימון/ סימון מטעה (ת/1). כעולה מ-ת/1 ו-ת/2, סרב ברוך לחתום על הדוחות. על פי ת/1 היו בחנות 90 חבילות חיתולי בד בלתי מסומנות כחוק, שנמצאו על המדף למכירה. חייט צילם בחנות את התמונות ת/5א-ב (עמ' 16 ש' 14).

8. מהחנות נסע הצוות למחסן. בנוכחות מאיה צעידי, עובדת של הנאשמים, ערכה ברכה ביקורת במחסן (עמ' 23 ש' 15-17). על פי סמכותה, היא תפסה שתי חבילות חיתולים שסומנו ת/6 א-ב, ערכה גיליון תפיסה ת/6 ורשמה נגד נאשמת 2 דו"ח אי סימון/סימון מטעה ת/7. מאיה חתמה על הדוחות. על פי ת/7 נמצאו במחסן כ -50 חבילות חיתולים בלתי מסומנים מוכנים לשיווק. על כל האריזות היתה כתובת "ד"ר רון" (דו"ח ת/7). במחסן צילם חייט את התמונות ת/8א-ד (עמ' 16 ש' 21).

9. מלבד עובדי משרד התמ"ס מרינה ברכה וחייט ועובדי הנאשמים ברוך ומאיה, לא נכחו בזמן התפיסות עדים נוספים. (מרינה עמ' 12 ש' 3-6, חייט עמ' 17 ש' 2-3, ברכה עמ' 23 ש' 25).