הרשעה של המעורבים בשוד ברכב ה"ברינקס"

השופט ישעיהו שנלר

פתח דבר:

1 .         כתב האישום שבפנינו, עוסק בפרשה המכונה "שוד הברינקס", שעניינה שוד שהתבצע ברכב ה"ברינקס" (להלן- רכב הברינקס) בטירה (להלן - השוד) ביום 6.12.04, בעת שהרכב הוביל כספים לבנק הפועלים סניף טירה (להלן - הבנק).

במהלך השוד קופחו חייו של ראש צוות רכב ה"ברינקס", מרדכי (מוטי) כהן ע"ה (להלן - המנוח).

כתב האישום מייחס את ביצוע השוד לנאשמים שלפנינו ולנאשם נוסף בשם אימן נאצר (להלן - אימן), אשר נגדו הוגש כתב אישום נפרד, שפורש את אותה מסכת עובדתית נטענת, ומייחס לו אותן עבירות.

העבירות המיוחסות לנאשמים שלפנינו:

קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - החוק או חוק העונשין); נשיאה והובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק; שוד מזוין, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק, ועבירת רצח, לפי סעיף 300(א)(3) לחוק.

2 .         בפרק העובדות שבכתב האישום נטען כי הנאשמים, תושבי רצועת עזה ששהו ועבדו בעיר טירה ללא היתר כדין, קשרו קשר בחודש אוקטובר 2004 עם אימן, גם הוא תושב רצועת עזה, ששהה ועבד בישראל בתקופה הרלוונטית ללא היתר כדין, לבצע את השוד. לצורך ביצוע השוד, סוכם כי הנאשמים ואימן יקבלו רכב גנוב (להלן - רכב המילוט) בו ינהג אימן, וכי הנאשמים ואימן יצטיידו בנשק והנאשם 4 יצטייד במיכל גז.

במסגרת הקשר ולשם קידומו קיבלו הנאשמים ואימן סמוך ליום 6.12.04 את רכב המילוט, מאדם שזהותו לא ידועה. כמו כן, קיבלו הנאשמים ואימן, מאחר שזהותו אינה ידועה, רובה מסוג 5MPו-3 אקדחים, כ-7-10 ימים לפני יום 6.12.04 (להלן - הנשק). 

בין לבין, תצפתו הנאשמים ואימן על תנועותיהם של אנשי רכב הברינקס באזור הבנק, במשך כחודש וחצי טרם בוצע השוד המתוכנן.

ביום 6.12.04, הגיעו הנאשמים ואימן לרחבת חזית הבנק, כשהם מצוידים בנשק. בשעה 10:00 לערך, הגיע רכב הברינקס, בו היו, בין היתר, המנוח והמאבטח שחר חתוכה (להלן - המאבטח). רכב הברינקס נעצר ברחבת החניה מול הכניסה לבנק, וממנו ירד המאבטח כשבידו אקדח (להלן - אקדח העוזי), ואחריו ירד המנוח שעמו אקדח טופי (להלן - אקדח הטופי). המנוח הוריד דרך הדלת האחורית של רכב הברינקס שני שקי כסף אשר הכילו 3 מיליון ש"ח, הניחם על העגלה, סגר את הדלת האחורית של רכב הברינקס, והחל להתקדם עם העגלה ועליה הכסף לעבר הכניסה לבנק כשבעקבותיו המאבטח. בשלב זה החלו הנאשמים 1-3 ואימן לירות בנשק שהיה ברשותם לעבר רכב הברינקס ולעבר המנוח, ונאשם 4 ריסס את פניו של המאבטח בגז. כתוצאה מהירי נפגע המנוח מחמישה קליעים לפחות, אשר גרמו למותו. כתוצאה מריסוס פניו בגז נפגע המאבטח בעיניו, ובעודו מנסה להתגונן מפני המשך הפגיעה, ניגש אליו אימן ונטל ממנו את אקדח העוזי. במקביל, ניגשו הנאשמים, או מי מהם, אל המנוח ונטלו ממנו את אקדח הטופי ואת שקי הכסף שהכילו, כאמור, 3 מיליון ש"ח, ונמלטו אל הרכב שהמתין להם בסמוך.

אימן נכנס לרכב המילוט והתיישב במושב הנהג, כשהוא נושא עמו את רובה ה-5MPואת אקדח העוזי שנטל, והנאשמים נכנסו אחריו לרכב, כשהם נושאים עמם את האקדחים שהביאו עמם, את מיכל הגז, את אקדח הטופי ואת שקי הכסף, והחלו להימלט בנסיעה מהירה מהמקום.

במהלך הנסיעה, בעת שאימן ניסה לבצע פניה שמאלה, החליק רכב המילוט ממסלולו ופגע בעמוד חשמל ברחוב, נפגע ונעצר. הנאשמים ואימן יצאו מרכב המילוט כשהם נושאים עמם את כלי הנשק האמורים והכסף, ונמלטו מהמקום רגלית, כשהם יורים תוך כדי מנוסה.

3 .         ביום 11.1.05 נתפסו הנאשמים ואימן על-ידי כוחות צבא, בדירה בחלחול שבחברון (להלן - הדירה). בדירה נמצא גם תיק ובו חמישה כלי נשק, בהם, נשק מסוג 5MP, שני אקדחי טופי, מיני עוזון ואקדח 9 מ"מ (ת/16). כלי הנשק נתפסו והנאשמים נעצרו על-ידי המשטרה בחשד לביצוע השוד (ת/17).

טענות ההגנה :

4 .         בתשובתם לכתב האישום, כפרו הנאשם 1 (להלן - אבו סבחה) והנאשם 2 (להלן - אבו נצירה) באישום המיוחס להם, וטענו כי לא שהו כלל בישראל בתקופה הרלוונטית. עם זאת הודו השניים כי אכן נעצרו בדירה בחלחול יחד עם שאר הנאשמים ואימן, אולם הכחישו כי היו ברשותם כלי הנשק שנתפסו בדירה.

הנאשם 4 (להלן - אבו ענזה) טען גם הוא כי לא שהה בישראל בתקופה הרלוונטית, אלא עבד באותה עת אצל מעסיקו אחמד בכפר דהרייה בעבודות מסגרות. לטענתו, התארח בדירה ביום 11.1.05 אצל חבריו, אולם אין לו קשר לדירה ולאשר נתפס בה.

הנאשם 3 לא הגיב לכתב האישום.

הנאשמים כולם גם בחרו שלא להעיד בבית המשפט במסגרת פרשת ההגנה, כפי שיובהר בהמשך, ענין זה יידון בתורו.