הרשעה של המעורבים בפרשת מרמה של מרכז ההשקעות

פתח דבר

1.         כתב-אישום בתיק זה, אשר כלל במקורו חמישה אישומים, הוגש בשנת 1999 והועבר לטיפולו של הח"מ בשלהי שנת 2001. במהלך המשפט תוקן כתב-האישום והוסף אישום שישי.

במסגרת פרשת התביעה העידו למעלה ממאה עדים ועדים רבים נוספים העידו במסגרת פרשת ההגנה של הנאשמים השונים. בתום פרשת ההוכחות בתיק הצטברו כ-10,000 עמודי פרוטוקול והוגשו אלפי מוצגים מטעם התביעה וההגנה.

התביעה הגישה את סיכומיה בכתב ביום 13.1.08 ובחודש יולי 2008 התקבלו סיכומיהם של הנאשמים 1 ו-3. הסיכומים האחרונים, מטעמו של נאשם 2, הוגשו לבית-המשפט ביום 5.8.08.

המדובר באחד התיקים רבי ההיקף, הרגישים והמורכבים ביותר שהוגשו לבית-המשפט בשנים האחרונות. חרף היקפו הבלתי שגרתי של התיק, אין ספק כי מדובר בהתמשכות הליכים ניכרת, שעה שהכרעת הדין בתיק ניתנת כ-10 שנים לאחר הגשת כתב-האישום. הטעם העיקרי לכך נעוץ בעובדה, כי בצד ניהולו של תיק זה, נוהלו במקביל תיקים רבים, בין אם מדובר בתיקי דן יחיד ובין אם מדובר בתיקי הרכב, שבהם מרבית הנאשמים  נתונים במעצר. למרבה הצער, התממשה גם במקרה זה האמרה, לפיה הדחוף דוחה מפניו את החשוב, ואין ספק כי תיק זה הינו חשוב בעיקר לצדדים המעוניינים, ובראש ובראשונה לנאשמים עצמם.

יצויין, כי סיכומי הצדדים הכתובים מתפרשים על פני למעלה מ- 2,000 עמודים, והגדיל לעשות נאשם 1 אשר הגיש סיכומים ב- 3 כרכים התופסים ביחד כ- 900 עמודים.

מטבע הדברים, אין מקום ואין כל אפשרות להתייחס לכל טענה וטענה ומן הראוי להתמקד בטיעונים העיקריים, ככל שהם נוגעים לאישומים השונים ולטענות הכלליות  שעלו בתיק זה.

כתב-האישום

חלק כללי

2.         כאמור, נכללו בכתב-האישום המקורי חמישה אישומים וקדמו להם חלק כללי המתייחס לנאשמים ולמעשיהם, וכן סקירה קצרה אודות החוק לעידוד השקעות הון ומטרותיו, ובנוגע להטבות הניתנות על-פיו.

בחלק הכללי של כתב-האישום תוארו נאשמים 1 ו-2, עודד גולד ושלמה וחניש, (להלן: " נאשמים 1 ו-2" או " נאשמים") כשותפים, אנשי עסקים, בעלי מניות ומנכ"לים בחברות שונות שהיו בבעלותם. בין היתר, כך נטען בכתב-האישום, ייסדו ורכשו הנאשמים את החברות המופיעות בכתב-האישום כנאשמות 4 עד 11.

לגבי נאשם 3, חיים סדרס, נטען כי היה בתקופה הרלוונטית, הבעלים הרשום של החברות המופיעות בכתב-האישום כנאשמות 5 ו-6, אך בפועל היו הנאשמים הבעלים האמיתיים של החברות הנ"ל " וניהלו אותן למימוש מטרותיהם, כפי שיפורט להלן בכתב-האישום". על-פי טענת התביעה, שימש נאשם 3 כאיש קש עבור הנאשמים, ומילא אחר הוראותיהם.

נאשמת 4, חברת GWS, חברה לסחר בע"מ, היתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית אשר נוסדה על-ידי הנאשמים, בשנת 1988. הם אשר החזיקו בכל מניותיה והיו מנהליה הפעילים.  על-פי טענת התביעה, ביום 20.2.89, העבירו הנאשמים 99 ממניותיהם בחברת GWS לחברה בשם GURDIAN TRADE LTD  שהוקמה באנגליה ומקום מושבה בלונדון (להלן: " GURDIAN"). בעלי המניות בחברת GURDIAN היו בתקופה הרלוונטית, יוסף וחניש, אביו של נאשם 2 והגב' KEUM LAW CHO. התביעה מוסיפה וטוענת, כי בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום היו הנאשמים מיופי כוח לפעול בחברת GURDIAN בכל הנוגע לפעילותה בארץ. עוד נטען בכתב-האישום, כי ביום 8.4.92 העביר נאשם 2 את בעלותו במניה אחת שנותרה על שמו לחברה בשם TRAYPOST LIMITED שהוקמה באנגליה ומקום מושבה בלונדון. בעלי מניותיה של חברה זו היו גם הם יוסף וחניש והגב' KEUM LAW CHO. הנאשמים היו מיופי כוח לפעול בשם חברת TRAYPOST, בכל הנוגע לפעולותיה בארץ.

נאשמת 5, חברת אפיקי נחל חברה לבניה בע"מ, היתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית אשר נוסדה בשנת 1995, כך נטען בכתב-האישום, על-ידי הנאשמים באמצעות נאשם 3. טענות דומות מעלה התביעה גם לגבי נאשמת 6, א.א.ס.ט., בנין והשקעות בע"מ.

הטענה המרכזית בכתב-האישום הינה כי הנאשמים היו בעלי השליטה בפועל בחברות המופיעות בכתב-האישום כנאשמות 5 ו- 6, והם היו המנהלים הפעילים בהם.

נאשמת 7, חברת מון פארק תעשיות (1994) בע"מ, התאגדה ונרשמה במשרדי רשם החברות ביום 15.2.94 כחברה פרטית, אשר ייעודה היחיד היה הקמת בניין תעשייתי להשכרה בעיר כרמיאל. כאמור בכתב-האישום, בתקופה הרלוונטית החזיקו הנאשמים במשותף, באמצעות חברות שהיו בבעלותם (כפי שהדבר פורט בנספח א' לכתב-האישום), במניות נאשמת 7 והיו מנהליה הפעילים.

נאשמת 8, חברת עמק האביב בע"מ, התאגדה ונרשמה במשרדי רשם החברות ביום 13.6.94, כחברה פרטית, אשר ייעודה היחיד היה הקמת בניין תעשייתי להשכרה באתר תרדיון שבגוש שגב. על-פי הנטען בכתב-האישום, החזיקו הנאשמים במשותף באמצעות חברות שהיו בבעלותם (כמפורט בנספח ב' לכתב-האישום) במניות נאשמת 8 והיו מנהליה הפעילים.

נאשמת 9, חברת דימונה טכסטיל (1979) בע"מ, היתה חברה פרטית אשר נוסדה בשנת 1979 וייצרה מוצרי טכסטיל במפעל בדימונה. ביום 6.7.94 רכשו הנאשמים מהבנק לפיתוח ונאמנות בע"מ את המניות בחברת דימונה טכסטיל, באמצעות חברה שבשליטתם בשם  פט-פונג בע"מ. בתקופה הרלוונטית החזיקו הנאשמים במשותף, באמצעות חברות שונות היו בבעלותם (כמפורט בנספח ג' לכתב-האישום) במניות דימונה טכסטיל והיו מנהליה הפעילים.

נאשמת 10, חברת אלעד הצפוני בע"מ, היתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית אשר נוסדה והתאגדה ביום 17.5.93 על-ידי הנאשמים. עד ליום 24.5.93 החזיקו הנאשמים במשותף, באמצעות חברות שונות שהיו בבעלותם (כמפורט בנספח ד' לכתב-האישום), במניות נאשמת 10. ביום 24.5.93 העבירו הנאשמים את מניותיהם לגורמים שונים כדלקמן: 34 מניות לגב' שרה שטרן ומניה אחת לחברה בשם FINFAST LIMITED (להלן:

" FINFAST"), אשר הוקמה ביום 4.6.93 באנגליה ומקום מושבה בלונדון. בעלי מניותיה של חברת FINFAST בתקופה הרלוונטית היו יוסף וחניש והגב' KEUM LAW CHO. בכתב-האישום נטען כי בתקופה הרלוונטית היו הנאשמים מיופי כוח לפעול בחברת FINFAST, בכל הנוגע לפעילותה בארץ.

ביום 16.6.93, העבירו הנאשמים 65 ממניותיהם לחברת FINFAST. ביום 1.5.94, העבירה החברה, באמצעות הנאשמים, 6 מניות לעמוס אופיר. כנטען בכתב-האישום, היו הנאשמים וכן עמוס אופיר בתקופה הרלוונטית מנהליה הפעילים של חברת אלעד הצפוני בע"מ (נאשמת 10).