השופט י' נועם:
פתח דבר
1. בבוקרו של יום 17.10.01 נרצח שר התיירות, רחבעם זאבי ז"ל, במלון "היאט" בירושלים. חייו קופדו בידי מרצחים, שירו לעברו מטווח קצר שלושה כדורי אקדח, אשר שניים מהם פגעו בראשו. היריות הקטלניות לעבר השר המנוח נורו בסמוך לשעה 6:50 בבוקר, עת חזר לחדרו מחדר האוכל שבמלון, שם סעד את ארוחת הבוקר יחד עם רעייתו, ושעה שהתעתד לצאת לעבודתו במשרד התיירות. המנוח הובהל לבית-החולים הדסה עין-כרם בירושלים, שם נקבע מותו, לאחר מאמצי החייאה שלא צלחו.
2. הנאשם, עאהד ע'ולמה, יליד 1968, מהכפר בית-פוריק שליד שכם, הואשם כי שימש כראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "החזית העממית", וכי מתוקף תפקידו תכנן את רצח השר המנוח והביא להוצאתו אל הפועל, זאת כנקמה על הריגתו בידי כוחות הביטחון הישראליים של מנהיג הארגון, אבו-עלי מוסטפא. כתב-האישום מייחס לנאשם עבירת רצח - לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן עבירה של חברות בארגון טרוריסטי - לפי סעיף 3 בשילוב עם סעיפים 1 ו-8 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948.
3. הכרעת-הדין זו הנה האחרונה בשורת כתבי-האישום שהוגשו נגד המעורבים ברצח. כתב-האישום נגד הנאשם, שעל-פי הנטען הנו הגורם הבכיר ביותר שעמד מאחורי תכנון הרצח והוצאתו אל הפועל, הוגש ביום 12.5.06, לאחר שהנאשם ומעורבים נוספים ברצח הובאו לישראל על-ידי כוחות צה"ל ממתקן מעצר של הרשות הפלסטינית ביריחו. התיק החל להישמע לפני הרכב אחר של בית-משפט זה (כב' השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי וא' פרקש), שדן גם בתיק מקביל בעניינם של שני נאשמים נוספים. לאחר מתן החלטתו של אותו מותב ביום 21.2.07, בדבר דחיית הטענות המקדמיות בשני התיקים, הועבר התיק הנדון ביום 1.4.07, בעניינו של הנאשם ובעניינו של נאשם נוסף, מג'די רחימה רימאווי (להלן - מג'די), לשמיעה לפנינו. במהלך שמיעת פרשת ההגנה הופרד משפטו של מג'די והועבר לשמיעה לפני הרכב אחר, זאת נוכח בחירתו של מג'די שלא להעיד במשפטו שלו, אך למסור עדות במשפטו של הנאשם. משפטיהם של כל הנאשמים האחרים, לרבות משפטו של מג'די, נסתיימו; וכיום נותר אך להכריע את הדין בעניינו של הנאשם.
רקע כללי אודות מעצרם של החשודים ברצח והעמדתם לדין בישראל
4. להלן הרקע העובדתי בדבר ההליכים שקדמו להגשת כתב-האישום. רקע זה הובא לפני בית-המשפט בשלב הדיון בטענות המקדמיות, ולא היה שנוי במחלוקת.
בסמוך לאחר הרצח החל להצטבר בידי רשויות הביטחון והחקירה הישראליות מידע אודות מבצעיו. בעקבות מידע זה נעצרו עד מהרה מחמד פהמי רימאווי (להלן - מחמד) וצלאח עלווי, כחשודים במעורבות ברצח, וכן נאסף מידע בדבר חשד למעורבותם של שניים נוספים ברצח - חמדי קורעאן (להלן - קורעאן) ובאסל אסמר (להלן - אסמר). ביום 19.10.01, יומיים לאחר הרצח, הוצאו בבית-משפט השלום בירושלים צווי מעצר כנגד השניים האחרונים.
כנגד מחמד רימאווי וצלאח עלאווי הוגש בשעתו כתב-אישום בבית-משפט זה בתיק פ"ח 4073/01 - כנגד הראשון בגין רצח השר, וכנגד השני בגין סיוע לרצח. בית-המשפט (כב' השופטים י' הכט, מ' רביד וי' צבן) הרשיע את השניים ביום 7.10.02 בעבירות שיוחסו להם. מחמד רימאווי נשפט באותו יום למאסר עולם, וצלאח עלווי נידון ביום 9.4.03 לשתים-עשרה שנות מאסר בפועל.
הואיל ויתר החשודים במעורבות ברצח הסתתרו באזור יהודה ושומרון, הגישה מדינת ישראל ביום 3.2.02 לרשות הפלסטינית בקשות למעצר והעברה לישראל של קורעאן ואסמר. במהלך חודש פברואר 2002 עצרו כוחות הביטחון הפלסטיניים, בדירת מסתור בשכם, את חמדי קורעאן, באסל אסמר והנאשם. האחרון אף שבר את רגליו בעת ניסיון הימלטות שלא צלח, במהלכו קפץ מחלון הדירה. באותה תקופה גם נעצר על-ידי הרשות הפלסטינית מג'די רימאווי, תושב הכפר בית-רימא שמצפון לרמאללה, אשר נחשד אף הוא במעורבות ברצח. כל העצורים הובאו לחקירה לפני רשויות החקירה הפלסטיניות. ביום 3.3.02, לאחר שנודע לישראל דבר המעצר, הועברה לרשות הפלסטינית פנייה נוספת להעברת קורעאן ואסמר לישראל.
6. במהלך מבצע "חומת מגן", שנערך בחודש אפריל 2002, נודע לכוחות הביטחון הישראליים כי רוצחי השר המנוח מסתתרים בבניין ה"מוקטעה" ברמאללה. נוכח העובדה, כי הרשות הפלסטינית לא הגיבה לבקשות ההסגרה, הוחלט כי כוחות צה"ל יכתרו את המבנה, וכך נעשה. לאחר מצור ממושך ומשא ומתן בתיווך אמריקאי ובריטי, הגיעו הצדדים למסמך הבנות, שבבסיסו הסכמה כי החשודים במעורבות ברצח - מג'די רימאווי, חמדי קורעאן, באסל אסמר, הנאשם ואחמד סעדאת (שכיהן כראש ארגון החזית העממית), יחד עם פואד שובכי (שנחשד כאחראי על הבאת ספינת הנשק "קארין איי"), יועברו זמנית למתחם כלא יריחו, שם יכלאו תחת השגחתם של פקחים בריטים ואמריקאיים, עשרים וארבע שעות ביממה, ומנגד, מדינת ישראל תסיר את המצור ותתחייב שלא לפגוע בשישה. המצור אכן הוסר והשישה הועברו לכלא יריחו. בחודש מאי 2002 הוצאו צווי מעצר בבית-משפט השלום בירושלים כנגד הנאשם ומג'די רימאווי, וכן הועברה לרשות הפלסטינית בקשה להעברתם לישראל. לאחר שגורמים אמריקאים התריעו לפני הרשות הפלסטינית על הפרת מסמך ההבנות מצדה, ודרשו כי יינקטו צעדים לכיבוד ההסכם ולהבטחת ביטחונם של הפקחים האמריקאים והבריטים, עזבו הפקחים ביום 14.3.06 את מתקן הכליאה. עוד באותו היום עצרו כוחות הביטחון הישראליים את השישה במתחם כלא יריחו, והעבירו אותם למתקן מעצר. בתחילה הוארך מעצרם בבית-המשפט הצבאי ביהודה ושומרון, אך בהמשך הוחלט על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כי קורעאן, אסמר, מג'די והנאשם יועמדו לדין בישראל, ומעצרם הוארך בבית-משפט השלום בירושלים.
7. ביום 12.5.06 הוגשו כתבי-אישום נגד הנאשם ומג'די בתיק הנדון (פ"ח 7027/06), ונגד קורעאן ואסמר בתיק נפרד (פ"ח 7028/06).
האישום
8. כתב-האישום מייחס לנאשם אחריות לתכנון הרצח וביצועו, זאת במסגרת פעילותו כראש הזרוע הצבאית של ארגון החזית העממית. כאמור, כתב-האישום המקורי הוגש תחילה כנגד שני נאשמים: מג'די והנאשם. הוא כלל חמישה אישומים שונים, אשר ארבעה מתוכם יוחסו אך למג'די, והחמישי - בגין רצח השר זאבי המנוח - יוחס לשניהם. הואיל ומשפטו של מג'די הופרד כאמור, נותר לפנינו בעניינו של הנאשם רק האישום החמישי, שבו הואשם בעבירת רצח - לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, ובעבירה של חברות בארגון טרוריסטי - לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור.
9. בפתח כתב-האישום נטען, כי הנאשם שימש במועדים הרלבנטיים כראש הזרוע הצבאית של ארגון החזית העממית, בעוד מג'די שימש כמגייס פעילים בארגון וכמתווה ביצועם של פיגועי טרור. להלן עיקר עובדות כתב-האישום, כפי שהוא מיוחס לנאשם, לאחר הפרדת האישום בעניינו של הנאשם הנוסף, מג'די.
על-פי הנטען בכתב-האישום, בעקבות מותו ביום 27.8.01 של ראש ארגון החזית העממית, המכונה אבו עלי מוסטפא, מאש כוחות הביטחון הישראליים, הוחלט בארגון לנקום את מותו על-ידי רצח של אישיות בכירה בישראל. כדי להוציא את התוכנית אל הפועל, פנה מג'די לחמדי קורעאן, שהסכים ליטול חלק בהתנקשות המתוכננת. כחלק מן ההכנות לביצוע הרצח, ביקר קורעאן, בהוראת מג'די, במלון "היאט" בירושלים, והוא אף קיבל ממג'די תעודת זהות ישראלית מזויפת. מג'די הציג לקורעאן את תמונתו של השר המנוח, כיעד לרצח, מסר לו פרטים אודות שגרת יומו והחדר שבו הוא נוהג להתאכסן, ואף נתן לו כסף על-מנת שישכור חדר באותו מלון. קורעאן אכן שכר חדר במלון ביום 14.10.01, ובחן את דרכי הגישה והמילוט במקום. בשלב זה גייס קורעאן עוד שני שותפים שיסייעו לו בביצוע הרצח - באסל אסמר ומחמד רימאווי - לאחר שמג'די אישר את הצטרפותם, ועדכן אותם כי התכנית הנרקמת היא לרצוח את השר במלון בירושלים. בסמוך לאחר מכן, נפגשו השלושה - קורעאן, אסמר ומוחמד רימאווי - עם הנאשם ועם מג'די ברמאללה. בפגישה זו הכינו השניים האחרונים את השלושה לביצוע הפיגוע, השלימו את תכנונו ועמדו על תפקידו של כל אחד בהוצאתו אל הפועל.
כן נטען בכתב-האישום, כי במהלך הפגישה חיזק הנאשם את ידי השלושה, וברך אותם לקראת היציאה לביצוע הרצח. לשאלתם של השלושה, מה יקרה אם ייתפסו על-ידי הרשות הפלסטינית לאחר ביצוע הרצח, השיב הנאשם כי הרשות הפלסטינית "בכיס הקטן" שלו. מג'די הורה לקורעאן לשכור רכב נוסף, העביר לו תעודות זהות ישראליות מזויפות עבור מחמד ואסמר, וכן מסר לו, לצורך הרצח, שני אקדחים בקוטר 7.65 מ"מ עם משתיקי קול, ורובה סער מסוג "סקורפיון". קורעאן, באמצעות מחמד, שכר רכב נוסף; רכש, בהוראת מג'די, בגדים חדשים עבורו ועבור מחמד; ואף קיבל לידיו רכב מסוג "קאיה", אותו שכר הנאשם.
בעניין הוצאתה אל הפועל של התכנית הרצחנית, נטען בכתב-האישום כי בשעות אחר הצהריים של יום 16.10.01 הגיעו קורעאן ואסמר, חמושים באקדחים, יחד עם מחמד למלון "היאט" בירושלים, שם שכרו חדר תחת שם בדוי, באמצעות תעודת זהות מזויפת, עבור קורעאן ואסמר, ואילו מחמד לן בביתו של תושב עזרייה שבמזרח ירושלים. למחרת, ביום 17.10.01 בסמוך לשעה 6:00 בבוקר, ירד קורעאן מחדרו במלון לחדר האוכל, כדי לוודא שהשר המנוח נמצא במקום. לאחר מכן, הצטיידו קורעאן ואסמר באקדחים, והתמקמו בסמוך לכניסה למדרגות החירום שליד החדר שבו השתכן השר בקומה השמינית. בסמוך לשעה 6:50 עלה המנוח לחדרו, לאחר שסעד את ארוחת הבוקר בחדר האוכל של המלון. כאשר יצא מפתח המעלית וחלף על פניהם של השניים, קרא קורעאן לעברו. משנפנה אליו השר, ירה לעברו קורעאן שלוש יריות אקדח מטווח קצר. שתיים מהיריות, שפגעו בראשו של השר המנוח, היו קטלניות והביאו למותו תוך זמן קצר. קורעאן ואסמר נמלטו במהרה מהמקום, תוך שהותירו בזירה חוברת אודות אבו עלי מוסטפא, כאות וסימן לכך שהרצח בוצע כנקמה על מותו של האחרון.
כתב-האישום מייחס לנאשם אחריות לרצח כמבצע בצוותא - כמי שתכנן את הרצח, צייד את המבצעים באמצעים להוצאתו אל הפועל ושילח אותם לביצועו.