הרשעה בעבירת תנועה כשהנאשם לא מיוצג ומתעקש על ניהול ההליך בעצמו.

בקליפת אגוז - נאשם לא מיוצג המתעקש על ניהול ההליך בעצמו

1.         לפנינו נאשם לא מיוצג שאין לו הבנה במשפטים (ואיננו מתיימר לטעון כי יש לו).  הנאשם התעקש כי ינהל את הגנתו בעצמו והעלה כל טענה אפשרית (ובלתי אפשרית) מן הגורן ומן היקב.  זאת למרות שבית המשפט גילה אורך רוח כלפיו והציע לו מספר פעמים לקחת לו ייצוג משפטי.  בסיכומו של דבר, אין בטענותיו של הנאשם מאומה ועל כן החלטתי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.         לגופו של עניין, כנגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירה של נסיעה במהירות מופרזת, של 82 קמ"ש, בדרך עירונית המסומנת בתמרור ב-20, כאשר המהירות המותרת היא עד 60 קמ"ש בלבד.  הנאשם הצהיר בפני כי איננו יודע באיזו מהירות נסע אך בוודאי לא במהירות שטענה התביעה.  מעבר לכך הנאשם טען כל טענה אפשרית ששמע עליה ממאן דהוא וללא כל ביסוס.  לצערי, לאחר שניסיתי  להפך בזכותו כמידת האפשר, אין מנוס מהרשעתו, והכל כפי שיתואר.

האשמה ומהלך הדיון

3.         הנאשם, יוסף קלנר (להלן: "הנאשם"), הואשם בעבירה לפי סעיף 54 (א) ל תקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") (מהירות מרבית מותרת), כאשר מהירות נסיעתו של הנאשם נמדדה באמצעות מכשיר ממל"ז (להלן: "המכשיר").

4.         בעת מתן הדוח על ידי השוטר, הנאשם טען  בין השאר כי לא נסע במהירות המצוינת במכשיר וכי הוא בטוח בכך מאחר וראה את הרמזור האדום מרחוק והיה בתהליך בלימה. כמו כן הנאשם כפר בתקינות המכשיר ודרש בדיקתו.

5.         ביום 12/1/09 התקיימה ישיבת ההקראה  בה כפר הנאשם באשמתו. בית המשפט הסביר לנאשם את זכותו להיוועץ בסנגור מטעמו, אולם הנאשם בחר שלא לעשות כן.  בית המשפט אף הודיע לנאשם כי אם ברצונו במסמכים כלשהם מעבר לנמצא בידי התביעה, עליו להודיע על כך.

6.         ביום 19/1/09 הנאשם הגיש בקשה להעמדת חומר החקירה לעיונו.  הבקשה הייתה תמוהה למדי וכללה 23 פריטים שעל התביעה להגיש לנאשם.  בין השאר ביקש הנאשם תעודות רפואיות של השוטרים הקשורים לתיק המוכיחות שאין להם "כל ליקויי ראיה ו/או שמיעה ו/או הפרעה בתפקוד כגון רעידה בידיים או בגוף", "העתק מתעודת הסמכה של כל מעבדה שכיילה את המכשיר אי פעם - כולל מעבדת היצרן", ועוד כהנה וכהנה בקשות שאינן מקובלות במשפט פלילי (בלשון המעטה).  הבקשה נדחתה בשל היותה כוללנית מידי ולא מנומקת, והוחלט כי הנאשם יוכל לצלם את כל החומר שנמצא בתיק.  למרות זאת, הנאשם עמד על דעתו הגיש מספר בקשות לדחיית דיון שנדחו.

7.         ביום 11/2/09 התקיימה ישיבת ההוכחות, במהלכה העיד מטעם התביעה רס"ם איטה אהרון, סייר תנועה רושם הדו"ח, ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.  גם פה הסתבר כי הנאשם (שהוא לטענתו מורה לגמרא במקצועו ואיננו משפטן), איננו מבין לגמרי את ההליכים.  כך למשל רק כשהגיע תורו לסכם טען כי אין עליו להשיב לאשמה ועוד טענות מעין אלו.

8.         למרות כל אלו, לפנים משורת הדין, הצעתי לנאשם  למנות לו סנגור ואף להגיש באמצעות סנגורו בקשה לקביעת מועד דיון נוסף, וזאת לאחר פרשת הסיכומים.  וזאת כדי לאפשר לו בדיקה נוספת של החומר על ידי מי שמקצועו בכך.  הודעתי לנאשם שאם אין ברצונו לעשות כן, תינתן הכרעת דין בתיק.  הנאשם הודיע לי בכתב כי איננו מעוניין בייצוג והמשיך לצערי בניסיונותיו לייצג את עצמו.

אשר לכן, יש לדון במקרה לגופו.

טענות התביעה

9.         לטענת התביעה עסקינן בדוח מהירות שניתן על סמך הפעלת ממל"ז. מכשיר הממל"ז אושר על ידי בית המשפט העליון שם נקבע כי כאשר המשטרה עומדת בשלושה תנאים ההפעלה תקינה. שלושת התנאים הם:

-           הפעלה נכונה, כאשר בעניין זה הוצג דוח המראה כי על פניו ההתקנה הייתה תקינה,

-           מיומנות המפעיל, כאשר בעניינינו מדובר בשוטר מיומן מפעיל ממל"ז לא מעט שנים, כאשר הוצגה בפני בית המשפט ובפני הנאשם תעודת מפעיל.  אציין כי השוטר עשה עלי רושם אמין של איש היודע את מלאכתו.

-           וכן תקינות המכשיר, כאשר בעניין זה הוגשו ראיות שונות: גב הדוח שם ניתן לראות שהשוטר עשה את כל הבדיקות שנדרשו, תעודת עובד ציבור תקינה, כרטיס מכשיר וכן העתק יומן הפעלה של התאריך הרלוונטי.

10.        מעבר לכל אלו טוענת המאשימה שהנאשם הודה שהוא אינו יודע באיזו מהירות נסע במועד הרלוונטי וטען בעת רשימת הדו"ח כי היה מצוי בתהליך של בלימה.  אך ייתכן כי נמדד לפני שהחלה הבלימה וממילא עבר את העבירה.  אשר לכן מדובר בטענת 'ברי' של השוטר שעשה שימוש במכשיר אמין, מול טענת 'שמא' של הנאשם.

טענות הנאשם

11.        לטענת הנאשם אין עליו להשיב לאשמה, שכן התביעה לא הוכיחה את יסודות האישום.  אם כי טענה זו הועלתה לפני לראשונה בשלב הסיכומים ולאחר שהעיד.